62

(הנחה בלתי מוגה)

אשר

קדשנו במצוותיו וצוונו1. ומבאר אדמו"ר הזקן2 בביכל המאמרים דשנת תקס"ב3 בד"ה זה4 [דרוש קצר5, שלא נרשם בראשו זמן אמירתו, אבל, כיון שנמצא בין הדרוש דליל שבת חוה"מ ד"ה יקרה היא מפנינים6 להדרוש דליל שמח"ת, מובן, שאמירתו היתה בין ליל שבת חוה"מ לליל שמח"ת], בהקדם מה שאומרים7 אתה קדוש ושמך קדוש, שאפילו שמך (שאין זה שם סתם, אלא שמך), דקאי על מלכות דא"ס שהוא השרש לכל אורות הנאצלים, נקרא קדוש, היינו, שהוא מובדל בערך מהנאצלים שנמשך אליהם, כיון שהמשכתו באורות הנאצלים היא בצמצום ביותר, וד"ל. ולכך יהללו סלה (כמו שאומרים לאח"ז וקדושים בכל יום יהללוך סלה), שההילול ע"י שירות ותשבחות הוא באופן של סלה, כמארז"ל8 כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק, היינו, שאין הפסק לשבח וגדולה שתשבחו לאור א"ס ב"ה, כי, גם הם (אלה שיהללוך) נקראים קדושים, ע"ש אותו העדר האור שאי אפשר לצמצם בהם (שלכן נקרא קדוש כנ"ל), ולכן ההילול שלהם הוא עד אין קץ, כיון שמהללים הבחי' שאי אפשר להם להשיג. וכמו עד"מ חכם קטן שמשבח חכם המופלג הימנו, הנה כאשר מבין בגדלות חכמתו ומכיר בה, אזי יש קץ וגבול לשירות ותשבחות שמשבח אותו, כיון שהשבח וההילול הוא לפי ערך הכרתו והשגתו, אבל מה שישאר עליו בבחי' מקיף מחכמתו של החכם המופלג עד שאי אפשר לו להשיג, הרי מה שמשבח במה שאינו משיגו, אין לו קץ ותכלית, וזהו שאומרים יהללוך סלה.

1) נוסח ברכת המצוות.

2) שהשנה היא שנת המאה וחמישים להסתלקות-הילולא שלו.

3) בכתי"ק אדמו"ר האמצעי, ויש בו גם הגהות מאדמו"ר הצמח צדק.

4) נדפס (לאח"ז) במאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' לא-לב.

5) כידוע דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר (אג"ק שלו ח"ג ע' שמ), שבשנים הראשונות של אדמו"ר הזקן נאמרו רוב הדרושים באופן של תורות קצרות (בקיצור בכמות), ובשנים שלאח"ז – לפעמים ארוכים בכמות, ולפעמים קצרים בכמות. ודרוש זה הוא מהקצרים בכמות.

6) ראה גם ד"ה חסידים ואנשי מעשה דליל ב' דחג הסוכות פ"ב (לעיל ע' 42).

7) בתפלת העמידה.

8) עירובין נד, א.