63

ב) וממשיך

לבאר הקשר עם אשר קדשנו במצוותיו, דהנה, ידוע9 שהמצוות נקראים ארחות הוי'10, שעל ידם נמשך מהמאציל לנאצלים, דכשם שנמשך לנאצלים ע"י אותיות שם הוי', שזהו שמך, כך נמשך מהמאציל לנאצלים ע"י עשיית המצוות, שנקראים מצוותיו, להיותם ארחות הוי'. ועז"נ אשר קדשנו במצוותיו, כי, כדי שאנחנו נוכל להמשיך במעשינו מהמאציל לנאצלים, הרי מוכרח להעלות נשמותינו בבחי' קדש העליון11 המובדל מהנאצלים, שעי"ז יהי' ביכלתנו להמשיך מהמאציל לנאצלים.

אך

כיצד מגעת נשמת איש הישראלי בקדש העליון, הנה על זה ממשיך לבאר שבכאו"א מישראל יש בהעלם ובכח הענין דקידוש השם במס"נ, מאחר שלעת מן העיתים תבוא בגילוי בפועל ממש, שזוהי הוכחה שגם כאשר אינה בגילוי בפועל ממש, ה"ה קיימת בהעלם ובכח. ומבאר, שקידוש השם פירושו שמוסר נפשו בעצמות אור א"ס ב"ה הנקרא קדוש ומובדל, שעז"נ אתה קדוש ושמך קדוש כנ"ל, ובבחי' זו הוא שרש המצוות הנקראים ארחות הוי', ע"ש ההמשכה מהמאציל אל הנאצלים ע"י קיום המצוות שעושים בנ"י שנשמתם מגעת בבחי' זו. דהנה, כאשר הנכרי יניח תפילין, שהיא המצוה, לא ימשיך מאומה12, ורק היהודי, בהניחו התפילין ימשיך כו', ומזה מוכח שההמשכה היא לא רק מצד המצוה, אלא גם מצד נשמתו של איש הישראלי שמגעת בבחי' קדש העליון מצד ענין המס"נ על קידוש השם, כנ"ל. וכיון שמס"נ על קידוש השם ענינה שמוסר נפשו ועולה בעצמות אור א"ס ב"ה, שזוהי הבחי' דשמך קדוש, ששם הוא שרש המצוות, לכן גדלה מעלת קידוש השם יותר מכל המצוות, כמבואר13 בענין המס"נ של ר' אלעזר בן דורדיא שגעה בבכי' עד שיצתה נשמתו, שבשעה אחת קנה עולמו14, כל מה שהי' יכול לפעול ע"י קיום התומ"צ במשך ק' שנים.

9) ראה זח"ג קכט, א (אד"ר). וראה בביאור האריז"ל לזהר שם. משנת חסידים מסכת אריך אנפין ספ"ד. לקו"ת פ' ראה כא, ד. ביאוה"ז לאדמו"ר האמצעי וישלח יט, ב ואילך. סה"מ תרפ"ט ע' 5 ואילך.

10) תהלים כה, יו"ד.

11) ראה תניא פמ"ו (סו, א).

12) ראה גם תו"א שמות נג, ד.

13) בהערות וציונים למאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב כאן מציין כ"ק אדמו"ר שליט"א: "ראה לעיל ע' יג (ושם באו"א קצת)". – וראה ד"ה להבין כו' שדורות הראשונים כו' דמוצאי יוהכ"פ שנה זו פ"ג (לעיל ע' 38 ואילך).

14) ע"ז יז, א.