100

(הנחה בלתי מוגה)

זה

יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה'1. וידוע הדיוק בזה2, דלכאורה, כיון שצריכים ליתן רק מחצית השקל, מה נוגע כאן ענינו של שקל שלם (עשרים גרה השקל), והול"ל זה יתנו עשר גרה. וביותר אינו מובן סדר הכתובים, שבתחילה נאמר שצריך ליתן מחצית השקל, ואח"כ מפרש הסכום של שקל שלם, ואח"כ חוזר וכופל שצריך ליתן מחצית השקל. ונקודת הביאור בזה3, שכללות ענין העבודה מלמטה למעלה הוא במספר עשר, דהיינו שהעבודה היא בעשר כחות הנפש. ומזה מובן שגם ההמשכה מלמעלה (כולל גם הסיוע והנתינת כח לעבודה בעשר כחות הנפש) הוא ג"כ במספר עשר. ומב' ענינים אלו שבמספר עשר נעשה שקל הקודש, שהוא עשרים גרה. וכיון שהעיקר הוא ענין העבודה מלמטה למעלה, ועד שעי"ז נעשית גם ההמשכה מלמעלה, לכן נאמר תחילה זה יתנו גו' מחצית השקל, שזהו כללות ענין העבודה מלמטה למעלה, ואח"כ נתפרש גם ענין ההמשכה מלמעלה כו'.

ב) ויובן

כל זה ע"פ מאמר אדמו"ר הזקן4 ובתוספת ביאור במאמר אדמו"ר האמצעי5 על הפסוק6 ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, דיש לדקדק למה נאמר אשר תשים לפניהם, ולא נאמר בלשון הרגיל אשר תשים להם. וגם צריך להבין מהו דיוק הלשון תשים דוקא7. ומבאר, שמ"ש לפניהם דוקא קאי על בחי' הפנים דכנס"י, והיינו, שהפירוש דלפניהם הוא לפנימיותם8. ויש להוסיף בזה, דכיון שפרשת משפטים נאמרה תיכף לאחרי מ"ת9, והענין דמ"ת הוא גילוי הפנימיות

1) ר"פ תשא (ל, יג).

2) רד"ה כי תשא עטר"ת (סה"מ עטר"ת ע' רסז).

3) ראה סה"מ שם ע' רעח.

4) ד"ה ואלה המשפטים תקס"ב (נדפס לאח"ז בסה"מ תקס"ב ע' קנג ואילך).

5) ד"ה זה תקפ"ו – נדפס בתו"ח פרשתנו רפו, ד ואילך.

6) ריש פרשתנו (כא, א).

7) ראה תו"א פרשתנו עד, ד.

8) ראה תו"א שם עה, ג ואילך.

9) ראה פרש"י ריש פרשתנו.