108

בלתי מוגה

א. עניני הגאולה העתידה – יכולים ללמדם מהגאולה דיציאת מצרים, שבה נרמזו, כי:

כל הגלויות נקראו על שם גלות מצרים1, ומזה מובן שגם כל הגאולות נקראים על שם הגאולה ממצרים, ועאכו"כ הגאולה העתידה, שתהי' דומה לגאולת מצרים יותר משאר הגאולות, כי, בשאר הגאולות – מגלות בבל, מדי ופרס, יון וכו' – הרי גם לאחרי הגאולה נשארו חלק מבנ"י בגלות, משא"כ בגאולת מצרים נגאלו כל בנ"י, ואף א' מבנ"י לא נשאר בגלות, וכן בגאולה העתידה יצאו כל בנ"י מהגלות, שהרי אז יתבטל כל ענין הגלות, ובלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר2: "השי"ת האָט אָנגעצונדן די גלות ווענט" (השי"ת הבעיר את כתלי הגלות), ובמילא לא יישאר אף א' מבנ"י בגלות3.

וזהו הטעם שדוקא בנוגע לגאולה העתידה אמרו רז"ל4 "גואל ראשון הוא גואל אחרון" (ולא מצינו דוגמתו בשאר הגאולות), כי דוקא הגאולה העתידה היא בדומה לגאולת מצרים.

ומכל זה מובן, שכל הענינים שהיו בגאולת מצרים יהיו גם בגאולה העתידה.

ב. בין הענינים שהיו בגאולת מצרים ישנו גם הענין שבו פותחת פרשתנו – "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, כי תקנה עבד עברי גו' ובשביעית יצא לחפשי חנם":

על מצוה זו נצטוו בנ"י עוד בהיותם במצרים5, וענין זה נקבע בתור תנאי על יציאת מצרים, שדוקא ע"י קיום מצוה זו יהי' המשך הגאולה – שזהו תוכן התוכחה של ירמיהו הנביא (בנוגע לחורבן ביהמ"ק)6, שכיון שבנ"י לא שמרו על מצוה זו כדבעי ("ותשיבו איש את עבדו ואיש

1) ב"ר פט"ז, ד. ויק"ר פי"ג, ה.

2) אג"ק שלו ח"ו ע' שעב (נעתק ב"היום יום" בתחלתו).

3) ראה לקו"ש חי"א בתחלתו. וראה גם לעיל ע' 98. וש"נ.

4) ראה שמו"ר פ"ב, ד-ו. דב"ר ספ"ט. זח"א רנג, א. שער הפסוקים ויחי מט, יו"ד. תו"א פרשתנו עה, ב.

5) ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ה. וראה גם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אד"ר תשי"ז ס"ו ואילך (תו"מ חי"ט ע' 83 ואילך). וש"נ.

6) ירמי' לד, יג ואילך (הפטרת פ' משפטים).