109

את שפחתו אשר שלחתם חפשים לנפשם, ותכבשו אותם להיות לכם לעבדים ולשפחות"7), הנה עי"ז נעשה נתינת מקום לביטול הגאולה.

ומזה מובן גם בנוגע לגאולה העתידה, שהיא בדומה להגאולה דיציאת מצרים (כנ"ל) – שע"י קיום המצוה "ובשביעית יצא לחפשי חנם" (ברוחניות), תבוא הגאולה העתידה, כדלקמן.

ג. ע"פ הביאור בענין זה (שיתבאר לקמן) – יתורצו גם כמה ענינים מוקשים בפרשת עבד עברי:

א) המצוה הראשונה שבה נצטוו ישראל בהמשך ומיד לאחר מתן-תורה (כמארז"ל8 "מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני") היא – "כי תקנה עבד עברי גו'". ואינו מובן9: מדוע נצטוו ישראל לכל לראש על דיני עבד עברי?

ובפרט שכל המציאות ד"כי תקנה עבד עברי" תלוי' בכו"כ דינים שקדמו למאורע זה – שהרי פרשה זו קאי בעבד שמכרוהו בית-דין בגניבתו10, והיינו, שתחלה גנב, ואח"כ תפסוהו והביאוהו בפני ב"ד, וב"ד חייבוהו בדין (בתשלומי כפל), ואח"כ התברר שאין לו במה לשלם, וחזרו והביאוהו בפני ב"ד, וב"ד מכרוהו לעבד; ורק לאחרי שאירעו כל מאורעות אלו – אזי "שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חנם". וא"כ, אין מקום לפתוח בדין זה.

והגע עצמך:

דין תשלומי גניבה – נאמר רק בהמשך הפרשה11; דין מכירת גנב שאין לו במה לשלם – נאמר גם הוא בהמשך הפרשה12; ודין קבלת עדות ע"י ב"ד – שזהו הדבר הראשון לפי סדר המאורעות (שהרי רק לאחר קבלת עדות וכו' פוסקים ב"ד את דינו) – נאמר רק לקראת סוף התורה שבכתב, בספר משנה תורה13;

ודוקא הדין שאסור להשתעבד בעבד עברי יותר משש שנים, הוא הדין הראשון שנכתב בתורה?!

ב) בסוף פרשת עבד עברי14 נאמר: "ואם אמור יאמר העבד גו' לא אצא חפשי גו' ורצע אדוניו את אזנו גו'", ואמרו רז"ל15: "אוזן ששמעה

7) שם, טז.

8) מכילתא ופרש"י ריש פרשתנו.

9) ראה גם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר תשכ"א ס"ח (תו"מ ח"ל ע' 112). וש"נ.

10) מכילתא ופרש"י עה"פ.

11) כא, לז; כב, ג.

12) כב, ב.

13) פ' שופטים יט, טו.

14) פרשתנו כא, ה-ו.

15) קידושין כב, ב. וש"נ.