123

(הנחה בלתי מוגה)

ויהי

אומן את הדסה היא אסתר1. ולכאורה צריך להבין למה נזכר כאן שם הדסה, הרי בכל הפסוקים שבהמשך המגילה לא נזכר שם זה, וגם לא נזכר במקום אחר, וא"כ, למה נזכר כאן שם הדסה, שאז צריך להוסיף ולבאר היא אסתר. ועוד צריך להבין, דהנה, איתא בגמרא2 אסתר שמה ולמה נקרא שמה הדסה על שם הצדיקים שנקראו הדסים (שריחם טוב3), וכן הוא אומר4 והוא עומד בין ההדסים (והיינו, שנקראת הדסה על שם שהיתה צדקת). ובמק"א בגמרא5 איתא אסתר מן התורה מנין, ואנכי הסתר אסתיר פני6, שמזה מובן שהשם אסתר, הסתר אסתיר פני, הוא היפך מדריגת ועבודת הצדיקים, דכיון שכל הענינים הם באופן שבאתעדל"ת אתעדל"ע, ועד"ז בקו ההפכי כו', הרי מובן שהמעמד ומצב דאנכי הסתר אסתיר פני, נעשה עי"ז ההסתר פנים דנפש האלקית, שזהו היפך עבודת הצדיק שהולך לבטח דרכו כו'. ועפ"ז הי' צריך להיות שמה העיקרי הדסה ולא אסתר. וכן הוא לדעה הב' שבגמרא2, הדסה שמה ולמה נקראת אסתר שהיו אומות העולם קורין אותה על שום אסתהר (מלשון סיהרא7). ומ"מ נאמר בכתוב להיפך, הדסה היא אסתר, היינו, שהשם הדסה נזכר רק בתחילת הענין, ואילו מכאן ולהבא נקראת בשם אסתר, לא רק בזמן הגזירה שאז הי' מעמד ומצב דהסתר אסתיר פני, אלא אפילו לאחרי ביטול הגזירה ונצחון מרדכי היהודי ואסתר המלכה נקראת בשם אסתר דוקא, ועד שהמגילה כולה נקראת מגילת אסתר (ולא הדסה), אף שע"פ האמור הי' צריך להיות שמה העיקרי הדסה. גם צריך להבין, מה נוגע הענין דויהי אומן את הדסה היא אסתר (הן כללות הענין דויהי אומן, והן פרטי הדברים שבזה, ויהי אומן את הדסה, וגם שהדסה היא אסתר) לכללות סיפור המגילה.

1) אסתר ב, ז.

2) מגילה יג, א.

3) ראה ויק"ר פ"ל, יב.

4) זכרי' א, ח.

5) חולין קלט, ב.

6) וילך לא, יח.

7) ערוך ערך סהר. הובא בחדא"ג מהרש"א מגילה שם.