14

(הנחה בלתי מוגה)

באתי1

לגני אחותי כלה2, ומבאר בעל ההילולא בההמשך שנתן ליום ההילולא, דאיתא במדרש3 לגני לגנוני, למקום שהי' עיקרי בתחילה, דעיקר שכינה בתחתונים היתה, דבתחילה (קודם החטא) היתה השכינה למטה, בגן עדן, ואח"כ הנה ע"י חטא עה"ד והחטאים שלאחריו סילקו את השכינה מלמטה למעלה עד לרקיע השביעי. ואח"כ באו הצדיקים והמשיכו והורידו את השכינה מלמעלה למטה, כל אחד ע"י עבודתו, עד שבא משה רבינו, שהוא השביעי, וכל השביעין חביבין4, והמשיכה מרקיע (הא') לארץ, שזהו עיקר העבודה. וזהו מ"ש5 צדיקים ירשו ארץ וישכנו לעד עלי', היינו, שצדיקיםא ממשיכים בחי' שוכן עד מרום וקדוש6, שיהי' בגילוי למטה. והוא ע"י עבודתם באתכפיא, ומאתכפיא באים לאתהפכא, שעי"ז אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין7, אסתלק דייקא, שהו"ע של גילוי נעלה ביותר8. וזהו כללות הענין דושכנתי בתוכם9, שיש בזה ב' ענינים (פירושים), ושכנתי, היינו, המשכן

1) מאמר זה מיוסד בעיקרו על פרק הארבעה-עשר* מהמשך באתי לגני ה'שי"ת.

*
) הפרק השייך לשנה זו ראה תו"מ סה"מ באתי לגני ח"א ע' V. וש"נ.

2) שה"ש ה, א.

3) שהש"ר עה"פ.

4) ויק"ר פכ"ט, יא.

5) תהלים לז, כט.

6) ע"פ נוסח התפלה – שחרית דשבת ויו"ט. ובשהש"ר שם: שוכן עד וקדוש שמו (ישעי' נז, טו).

7) בתניא פכ"ז (לד, א) ובלקו"ת ר"פ פקודי מציין לזהר ח"ב קכח, ב (ובלקו"ת שם מציין גם לזהר שם סז, ב. וראה גם שם קפד, א). וראה גם תו"א ויקהל פט, ד. לקו"ת חוקת סה, ג.

8) ראה תו"א ויקהל שם.

9) תרומה כה, ח.