194

(הנחה בלתי מוגה)

וידבר

הוי' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חוקת התורה אשר צוה הוי' וגו'1. וידוע הדיוק בזה2, מהו אומרו ב"פ הוי' (וידבר הוי' גו' אשר צוה הוי'), דלכאורה, לאחרי שאומר וידבר הוי' גו', הול"ל זאת חוקת התורה אשר אני מצוה, או זאת חוקת התורה סתם, ומהו אומרו עוה"פ אשר צוה הוי'. גם צריך להבין3 בענין קריאת פרשת פרה (זאת חוקת התורה גו' ויקחו אליך פרה גו') קודם הפסח, דאיתא במדרש רבה פ' בא4 על הפסוק5 זאת חוקת הפסח, זש"ה6 יהי לבי תמים בחקיך, זה חוקת הפסח וחוקת הפרה, למה ששניהן דומין זל"ז, בזה נאמר זאת חוקת הפסח, ובזה נאמר זאת חוקת התורה. ואי אתה יודע איזו חוקה גדולה מזו. משל לב' מטרונות דומות שהיו מהלכות שתיהן כאחת נראות שוות, מי גדולה מזו, אותה שחברתה מלוה אותה עד ביתה והולכת אחרי'. כך בפסח נאמר בו חוקה, ובפרה נאמר בה חוקה, ומי גדולה, הפרה, שאוכלי פסח צריכין לה, שנאמר7 ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת. וצריך להבין, דלכאורה, כיון שחוקת הפסח וחוקת הפרה דומין זל"ז, מה מקום לשאלה איזו חוקה גדולה מזו. גם צריך להבין בתוכן השאלה איזו חוקה גדולה מזו3, דלכאורה, הרי כתיב8 אורח חיים פן תפלס נעו מעגלותי' לא תדע, ואמרו חז"ל9 אל תהי יושב ושוקל מצוותי' של תורה, דקלות וחמורות שניהם שוין, ואילו כאן, לא זו בלבד שיושב ושוקל איזו חוקה גדולה מזו, אלא עוד זאת, שמסיים ומסיק (ע"פ המשל לב' מטרונות) שהפרה גדולה כו'.

ב) והענין

הוא10, דזה ששניהן דומין היינו לפי שהם מצוות דחוקים. דהנה, מצוות בכלל הם רצון העליון, שזהו בחי' סוכ"ע,

1) ר"פ חוקת (יט, א-ב).

2) לקו"ת ר"פ חוקת נו, א. שם נז, ג. ד"ה וידבר גו' זאת חוקת תרכ"ט (סה"מ תרכ"ט ע' צג ואילך). עטר"ת (סה"מ עטר"ת ע' שיג ואילך). תרפ"א (סה"מ תרפ"א ע' קצט ואילך).

3) ראה סה"מ תרכ"ט, עטר"ת ותרפ"א שם.

4) פי"ט, ב.

5) בא יב, מג.

6) תהלים קיט, פ.

7) חוקת יט, יז.

8) משלי ה, ו.

9) ראה תנחומא עקב ב. דב"ר פ"ו, ב. ועוד.

10) בהבא לקמן – ראה סה"מ עטר"ת ותרפ"א שם.