220

(הנחה בלתי מוגה)

החודש

הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה1, ומדייק בזה כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (בעל ההילולא דב' ניסן) במאמרו ד"ה זה דשנת תרנ"ד2 (לפני שבעים שנה), דצריך להבין, הרי ראש חודש תשרי נקרא ראש השנה, שהוא כולל י"ב חדשי השנה, ולכן נקרא ראש השנה3, כמו שהראש כולל כל כחות הנפש בדרך כלל, ואח"כ מקבלים מהראש כל האברים כו', כמו"כ ראש השנה הוא כולל כל חיות השנה, ואח"כ מר"ה נתחלק לי"ב חדשים בדרך פרט, וכל חודש הוא כולל ל' יום, ואח"כ נתחלק לכל יום ויום, וא"כ, ראש חודש תשרי הוא ראשון, ולמה אומר כאן ראשון הוא לכם לחדשי השנה. ובפרטיות יותר4, הנה בכתוב זה נאמרו ב' ענינים. ענין הא', שחודש ניסן הוא ראש חדשים, וענין הב', שחודש ניסן ראשון לחדשי השנה. והשאלה מזה שר"ח תשרי נקרא ראש השנה היא גם על מש"נ שחודש ניסן הוא ראש חדשים (שהרי ר"ה כולל את החיות של כל י"ב החדשים). וביותר יוקשה מש"נ ראשון הוא לכם לחדשי השנה, שמזה מובן, שגם בנוגע להמשכה על כל השנה, הנה ניסן הוא הראש, אף שר"ח תשרי הוא ראש השנה. גם צריך להבין אומרו החודש הזה לכם גו' ראשון הוא לכם גו', לכם דייקא, מהי ההוספה דתיבת לכם.

ב) ומבאר

בהמאמר, דהנה איתא בעקידה5 שבשני אופנים יכולים אנו להכיר גדולת הבורא, אופן הא' הוא מהנהגה טבעית, שהיא באופן תמידי בלי הפסק ובלי שינוי, וכמו מה שהשמים והארץ הם חזקים כיום הבראם6, שזהו מצד כח הא"ס, ונמצא, שגם בהנהגה הטבעית ששרשה מבחי' ממכ"ע, רואים גילוי כח אלקי הבלתי מוגבל, אבל

1) בא יב, ב.

2) סה"מ תרנ"ד ע' קלא ואילך. וראה גם ד"ה הנ"ל תרט"ו (מאמרי אדמו"ר הצ"צ ע' ע ואילך). עת"ר ע' רצה ואילך.

3) ראה לקו"ת תבוא מא, ג. נצבים מז, א ואילך. דרושים לר"ה נח, סע"א ואילך. עטרת ראש שער ר"ה פ"ב.

4) ראה גם לקו"ש חי"ז ע' 150 ובהנסמן שם.

5) פ' בא עה"פ החודש גו' (שער לח).

6) ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"א. ספר החקירה להצ"צ ד, א. סב, א. קג, א ואילך. המשך מים רבים תרל"ו פל"ג. סה"מ תרצ"ב ע' מא. ע' נ.