224

בלתי מוגה

כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן הניגונים "ממצרים גאלתנו", ו"הוא אלקינו".

א. בנוגע לגאולה העתידה – הנה אע"פ שבגמרא1 יש פלוגתא אם "בתשרי עתידין ליגאל" או "בניסן עתידין ליגאל", הנה במדרש2 סתם ש"בניסן עתידין ליגאל".

ואע"פ שמדרש הוא חלק האגדה שבתורה, הנה הכלל שאין פוסקים הלכה מאגדה3, הרי זה דוקא כשיש סתירה להלכה, שכן, אגדה והלכה – הלכה כהלכה, אבל בנדו"ד, שבגמרא יש פלוגתא ללא הכרעה, ובמדרש סתם כדעה א', אזי ההלכה כדברי המדרש4.

וכן הובא בתורת החסידות5 – שבגמרא יש פלוגתא בדבר, ובמדרש סתם כהמ"ד שבניסן עתידין להגאל.

ויש לומר, שהטעם שנזכרה גם הפלוגתא בגמרא, הוא – כדי לחזק את הענין, שכן, כאשר יש הכרעה בענין שהיתה בו פלוגתא, הרי זה בתוקף יותר מאשר ענין שמלכתחילה לא היתה בו קס"ד באופן אחר.

וע"ד שמצינו בדיני שטרות, שאע"פ שמדאורייתא אין השטר זקוק לקיום ב"ד, כיון שאין חוששין כו', מ"מ, שטר שיצא עליו ערעור ונתקיים בב"ד, יש בו תוקף גדול יותר מאשר שטר שלא יצא עליו ערעור מעולם6.

ב. ולהעיר, שדוגמא הנ"ל משטר שיצא עליו ערעור ונתקיים בב"ד, מביא כ"ק מו"ח אדמו"ר7 בנוגע למאסר של רבינו הזקן בפטרבורג, שדוקא לאח"ז התחיל עיקר הענין דהפצת המעיינות חוצה, כמבואר בשיחה הידועה8.

ובהקדמה – שכל מציאות הקטרוג והמאסר למטה אינה אלא

1) ר"ה יא, רע"א.

2) שמו"ר פט"ו, יא.

3) ראה ירושלמי פאה פ"ב ה"ד.

4) ראה תו"מ חל"ג ע' 379. וש"נ.

5) ראה ד"ה החודש באוה"ת (בא ע' רנט. ע' רעא). ה'ש"ת (סה"מ ה'ש"ת ע' 19. ע' 28). ועוד.

6) ראה לקו"ש חי"ז ריש ע' 184. וש"נ.

7) שיחת ח"י אלול תש"א (סה"ש תש"א ע' 159).

8) שיחת י"ט כסלו תרס"ח (סה"ש תורת שלום ס"ע 112 ואילך).