238

(הנחה בלתי מוגה)

זאת1

תורת העולה היא העולה על מוקדה וגו'2. ומדייק כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בעל ההילולא (דב' ניסן)3, דצריך להבין אומרו זאת תורת העולה, הרי תורת העולה נתבארה כבר בפרשת ויקרא, ובפרשה זו נאמרו רק כמה פרטים בדיני העולה, וכמו ללמד על הקטר חלבים ואברים שיהא כשר כל הלילה4. גם צריך להבין מ"ש היא העולה, בה"א הידיעה, דמשמע העולה הידועה. ויש לקשר ב' הדיוקים, דהפירוש הפשוט במש"נ היא העולה בה"א הידיעה, הוא, העולה הידועה שאודותה מדובר בפרשת ויקרא, ועפ"ז יוקשה ביותר למה אומר כאן זאת תורת העולה, הרי תורת העולה נתבארה כבר בפרשת ויקרא, וכפי שממשיך בכתוב זה עצמו היא העולה הידועה שנאמרה בפרשת ויקרא.

וממשיך

בהמאמר ומביא מ"ש הבחיי5 בשם המדרש (והוא במדרש תנחומא6) היא העולה על מוקדה, זו מלכות אדום, שהיא מעלה את עצמה (היא העולה), שנאמר7 אם תגבי' כנשר, ולכן נידונית באש, שנאמר8 ויהיבת ליקידת אשא (על מוקדה). וממשיך בהמאמר, שמ"ש שמלכות אדום מעלה את עצמה, מיוסד על מאמר המדרש רבה בפ' אמור9, ואתה אל תירא עבדי יעקב10, מדבר ביעקב דכתיב11 ויחלום והנה סולם מוצב ארצה כו', מלמד שהראה הקב"ה ליעקב אבינו שרו של בבל עולה ע' עווקים (מעלות, שליבות סולם12), ושל מדי נ"ב, ושל יון ק"פ, ושל אדום עולה ולא יודע כמה, באותה שעה נתיירא יעקב אבינו, אמר, אפשר שאין לזה ירידה, אמר לו הקב"ה ואתה אל תירא עבדי יעקב, אפילו הוא עולה ויושב אצלי, משם אני מורידו, הה"ד אם תגבי' כנשר

1) מאמר זה מיוסד על ד"ה זאת תורת העולה דש"פ צו תרע"ח – נדפס בסה"מ תרע"ח ע' רסב ואילך (וראה גם ד"ה הנ"ל דש"פ צו תש"מ).

2) פרשתנו ו, ב.

3) סה"מ תרע"ח שם.

4) פרש"י עה"פ – ממגילה כא, א.

5) פרשתנו שם, ג.

6) פרשתנו ב.

7) עובדי' א, ד.

8) דניאל ז, יא.

9) ויק"ר פכ"ט, ב.

10) ירמי' ל, יו"ד.

11) ויצא כח, יב.

12) פי' מתנות כהונה שם.