249

(הנחה בלתי מוגה)

מזמור

לדוד בהיותו במדבר יהודה גו' צמאה לך נפשי גו' בארץ צי' ועיף בלי מים כן בקדש חזיתיך גו'1. ומבואר בזה במאמר של הצמח צדק2 (מכת"י מעתיק) בביכל3 שנפדה מהשבי' בימים אלה (שרובו מכת"י מעתיק, ויש בו גם איזה דפים מגוף כתי"ק הצמח צדק4), שזהו ענין ובחי' מדרגת בעלי תשובה שלמעלה מבחי' צדיקים גמורים שהולכים בהדרגה וסדר מדרגא לדרגא, אבל הבע"ת משכין לי' בחילא דתיובתא יתיר5, וזהו צמאה לך נפשי בארץ צי' ועיף, דוקא שם ימצא השלהבת עזה, משא"כ בקדש עליון שהוא בחי' צדיקים גמורים, לא ימצא השלהבת עזה הלזו, וענין זה הוא בזמן שהשכינה (ספירת המלכות) דיצירה ועשי' יורדת ומתלבשת בתוך הע' שרים. וממשיך בהמאמר, שהטעם שעיקר ההתלבשות בהע' שרים היא במלכות דיצירה ודעשי' דוקא, משא"כ מלכות דבריאה (ועאכו"כ מלכות דאצילות), הוא, כמ"ש בע"ח6 שבבריאה רובו טוב ומיעוטו רע, וביצירה מחצה על מחצה, ובעשי' רובו רע (משא"כ אצילות, שאין בו שייכות לרע כלל, ועז"נ7 לא יגורך רע), וזהו שהתחלת מדור החיצונים הוא מיצירה ואילך מאחר ששם מחצה רע, אבל לא בבריאה מאחר שרובו טוב, ולכן עיקר ההתלבשות בהע' שרים היא במלכות דיצירה ודעשי' דוקא. וזהו מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה גו', שדוד הוא ספירת המלכות שרגלי' יורדות כו'8, מאצילות לבריאה, ועד שיורדת ליצירה ועשי' ששם מתלבשת גם בהע' שרים, שזהו"ע בהיותו במדבר יהודה.

ויש

לקשר זה עם הפירוש הפשוט שדוד הי' במדבר יהודה בברחו מפני שאול כשחשש שיצטרך להרחיק ולצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ,

1) תהלים סג, א-ג. – המזמור שמתחילים לאמרו בי"א ניסן שמתברך מיום הש"ק זה (ראה סה"מ י"א ניסן ח"א ע' 1 ואילך. וש"נ).

2) נדפס (לאח"ז) באוה"ת לך לך (כרך ד) תרעו, א.

3) בוך (באברויסק) 51.

4) ראה לקמן פ"ב.

5) זח"א קכט, ב.

6) שער מג (שער ציור עולמות) בהקדמה להדרוש. ובכ"מ.

7) תהלים ה, ה. וראה לקו"ת במדבר ג, ג.

8) משלי ה, ה. וראה אוה"ת נ"ך ח"א עה"פ (ע' תקסד ואילך).