257

בלתי מוגה

א. [לאחרי שניגנו הניגון "אך לאלקים"1, צוה כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן הניגון "ממצרים גאלתנו", "הוא אלקינו", ואח"כ צוה לנגן (עוה"פ) "אך לאלקים"].

כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר מאמר ד"ה זאת תורת העולה גו'.

* * *

ב. נתבאר לעיל בהמאמר2 בענין תפלת עשיר, שכיון שעשיר אינו חסר מאומה, היינו, שלא זו בלבד שיש לו "די מחסורו אשר יחסר לו"3, כולל גם "סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו" (שכל זה נכלל בהחיוב דמצות הצדקה לעני שהי' רגיל בכך)4, אלא עוד זאת, שהוא במעמד ומצב של עשירות – הרי התפלה שלו היא על ענינים כאלה שלא שייך לקרותם בשם מילוי החסרון (כי גם בלעדם אין זה מצב של חסרון), אפילו לא החסרון דעשירות – שזוהי התפלה על המשכת העצמות, שלמעלה גם מבחי' סוכ"ע (עשירות).

אמנם, עדיין דרוש ביאור בהמשל המובא במדרש5 בנוגע לתפלת עשיר – שאמר המלך לא' "מה אתה מבקש, אמר לו איני מבקש כו' אלא מדינה פלונית שהיא חריבה והיא שלך, גזור שתבנה" – דלכאורה אינו מובן:

"מדינה חריבה" – אין לך חסרון גדול מזה, וא"כ, מהי השייכות דתפלת עשיר – שלא חסר לו מאומה – למעמד ומצב ד"מדינה חריבה"?!

לכאורה הי' אפשר לתרץ בפשטות – שהחילוק בין תפלת עשיר לתפלת עני הוא (לא בנוגע להמעמד ומצב שאודותיו מתפללים, אלא) בנוגע להאדם המתפלל בלבד, היינו, שכאשר מתפלל על החסרון שלו, ה"ז תפלת עני, וכאשר אצלו לא חסר דבר, ומתפלל על חסרונו של הזולת,

1) ממזמור ס"ב בתהלים, שסיום אמירתו בי"א ניסן שמתברך מיום הש"ק זה (המו"ל).

2) ד"ה זאת תורת העולה פ"ה (לעיל ע' 243 ואילך).

3) פ' ראה טו, ח.

4) כתובות סז, ב.

5) מדרש תהלים ויל"ש לתהלים צ, א.