302

(הנחה בלתי מוגה)

כימי

צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות1. ואיתא בזהר פ' משפטים2, והאי איהו בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל3, ובזהר פ' שמות4, ששם מבאר בארוכה פרטי הענינים שיהיו בביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו, מסיים, כל אתין ונסין וגבוראן דעבד קוב"ה במצרים יעביד לון לישראל, כד"א כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. ומזה משמע שהעיקר הוא היציאה ממצרים, והחידוש הוא שכך יהי' גם בגאולה העתידה. אמנם, במאמר הזהר פ' תצא5 בפירוש אראנו נפלאות, כתב הרמ"ז6, שכוונת הזהר לבאר את העילוי של הגאולה העתידה לגבי גאולת מצרים, שעלי' נאמר אראנו נפלאות, בלשון נסתר (אף שהפסוק מתחיל בלשון נוכח, כימי צאתך), ע"פ הידוע7 שאי אפשר להמשיך אור מפנימיות עתיק (וגם מפנימיות אבא שחשוב כפנימיות עתיק) עד שיבוא המשיח. ולפי שעדיין לא נודע ולא נתגלה, יצדק לומר עליו אראנו בלשון נסתר, שמה שהי' נעלם עד עתה יראה לאותו הדור כו'8. ופירוש זה מתאים גם עם מ"ש הצמח צדק9 מפרי עץ חיים10, שאראנו נפלאות היינו בחי' בינה, אימא עילאה, אלא שביצי"מ הי' זה ע"י המשכה מהבינה במלכות, ולעת"ל שיהי' כנור של שמונה נימין11, יהי' הגילוי מהבינה עצמה. ונמצא, שבפסוק זה יש ב' פירושים שלכאורה הם הפכיים זמ"ז. ויש להוסיף, שעד"ז מצינו בפסוק12 הפך ים ליבשה בנהר יעברו ברגל שם נשמחה בו, שגם בו יש ב' פירושים הפכיים לכאורה13, ושניהם הובאו בתורה אור. פירוש הא', שכל

1) מיכה ז, טו.

2) קכ, א.

3) ר"ה יא, א. שמו"ר פט"ו, יא.

4) ט, א.

5) רעו, ע"ב.

6) הובא גם באוה"ת נ"ך ח"א עה"פ (ע' תפו).

7) ראה שער הכוונות ענין כוונת ק"ש דרוש ב.

8) ראה גם ד"ה והי' ביום ההוא תשכ"ב (סה"מ תשכ"ב ס"ע רכז ואילך).

9) שם (ע' תפז).

10) שער חג המצות פ"ו* ד"ה "מהר"י ז"ל".

*
) כ"ה באוה"ת. ובדפוסים שלפנינו הוא בפ"ז.

11) ערכין יג, ב.

12) תהלים סו, ו.

13) ראה גם רד"ה הפך ים ליבשה תשכ"ז (סה"מ תשכ"ז ע' רב).