363

(הנחה בלתי מוגה)

ויאמר1

לו יהונתן מחר חודש ונפקדת כי יפקד מושבך2, והפירוש הפשוט בזה3, שעי"ז שמקום מושבו של דוד יהי' חסר (כי יפקד מושבך, לשון חסרון), אזי יזכר שמו של דוד (ונפקדת, לשון זכרון), והיינו, שזהו"ע של מעלה, שיזכר שמו של דוד ע"י החסרון שלפנ"ז. וצריך להבין, איך אפשר שע"י ענין של חסרון יבוא ענין של מעלה. גם צריך להבין דיוק הלשון (כי יפקד) מושבך דוקא, לשון ישיבה, דלכאורה העיקר הוא החסרון של דוד שאינו נמצא במקומו, ומאי נפק"מ אם מקומו הוא באופן של ישיבה או באופן של עמידה. גם צריך להבין בכללות תוכן ההפטרה, שבתחילה נאמר ויאמר לו יהונתן גו', שמורה על ההשפעה וההמשכה שיהונתן (בנו של שאול) משפיע וממשיך לדוד, ואילו בסיום ההפטרה4 נאמר וישקו איש את רעהו גו', שמורה שיהונתן ודוד הם שוים, ויתירה מזה, כפי שמסיים בפסוק עד דוד הגדיל, שמעלתו של דוד גדולה יותר ממעלתו של יהונתן, עד שאינו צריך לקבל השפעה מיהונתן בנו של שאול. וצריך להבין הענין בזה.

ב) והענין

בזה, דהנה, מבואר בדרושי מחר חודש5 שענינו של דוד המלך הוא ספירת המלכות, והרי ספירת המלכות היא באופן שלפעמים היא בירידה לבי"ע, כמ"ש6 רגלי' יורדות גו', שירידה זו היא לצורך ענין הבירורים כו', כמ"ש7 ותתן טרף לביתה גו'. ולפעמים היא בעלי' למעלה, שאז היא בביטול עד שלא נשאר בה שום ציור כי אם נקודה בלבד, ואז נחסר ההשפעה למטה ונעשה העלם כו', אבל מצד זה מקבלת המלכות השפעה מז"א. וזהו כללות הענין דמחר חודש8, שבערב ר"ח מתעלמת הלבנה (ספירת המלכות) עד שלא נשאר ממנה

1) המאמר הוא המשך למאמר שלפניו ד"ה כימי צאתך דאחרון של פסח.

2) שמואל-א כ, יח – הפטרת שבת ערב ר"ח.

3) ראה פרש"י ומצו"ד.

4) פסוק מא.

5) ראה מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ח"א ע' תקלד ואילך.

6) משלי ה, ה. וראה אוה"ת נ"ך (ח"א) עה"פ. וש"נ.

7) משלי לא, טו. וראה תו"א הוספות קי, א. ובכ"מ.

8) ראה אוה"ת בראשית ט, ב ואילך.