374

בלתי מוגה

כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן הניגון "ממצרים גאלתנו", ואח"כ הניגון "הוא אלקינו".

א. על הפסוק1 "כימי צאתך מארץ מצרים גו'", ידועה השאלה2: מדוע נאמר "כימי" לשון רבים, הרי יציאת מצרים היתה ביום אחד, וכמ"ש3 "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים", "יום" לשון יחיד?

ומבואר בזה4, ש"מזמן יציאת מצרים עד גאולה העתידה לבוא בב"א הם ימי צאתך מארץ מצרים", והיינו, שהענין דיצי"מ הוא לא רק היציאה ממצרים כפשוטו, אלא גם היציאה ממיצרים (מצרים מלשון מיצר) וגבולים5, ועז"נ "כימי צאתך גו'", לשון רבים, כיון שיש בזה ריבוי מדריגות בעילוי אחר עילוי, שכל מדריגה היא בבחי' "מיצר" לגבי המדריגה היותר עליונה.

אמנם, יש ביאור עמוק יותר – שמתאים גם עם הפירוש הפשוט ביצי"מ (שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו"6), שהכוונה היא ליציאה ממצרים כפשוטו – שמ"ש "כימי צאתך מארץ מצרים" לשון רבים, הרי זה לפי שהיציאה ממצרים היא פעולה נמשכת.

וכמשנת"ל7 בפירוש מאמר בעל ההגדה: "אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים" – שלא זו בלבד שמצד היציאה ממצרים שהיתה אז נשארה התוצאה שאנו בני חורין, אלא שהיציאה ממצרים עצמה היא באופן של פעולה נמשכת.

ב. בהמשך השיחה בא תוספת ביאור8 בכללות הענין דפעולה נמשכת בנוגע ליצי"מ – ועד"ז בכמה דיני התורה, כמו בקידושין9,

1) מיכה ז, טו.

2) זח"ג קעו, רע"א. הובא ברד"ה כימי צאתך תש"ח (סה"מ תש"ח ע' 159).

3) פ' ראה טז, ג.

4) סה"מ תש"ח שם. וראה גם שם ע' 164.

5) ראה תו"א וארא נז, ב ואילך. בשלח סד, א-ב. יתרו עא, ג ואילך. ובכ"מ.

6) שבת סג, א. וש"נ.

7) שיחות ליל ב' דחה"פ ס"ט (לעיל ע' 286 ואילך); אחש"פ סי"ז ואילך (לעיל ע' 326 ואילך). וראה לקו"ש ח"ה ע' 175 ואילך.

8) חסר הביאור – שלא תפסו השומעים ולא נרשם על ידם (המו"ל).

9) ועד"ז בנוגע לקידושין של הקב"ה עם כנס"י, שעז"נ שלעתיד לבוא "נקבה תסובב גבר" (ירמי' לא, כא), ו"אשת חיל עטרת בעלה" (משלי יב, ד).