392

(הנחה בלתי מוגה)

דבר

אל כל עדת בני ישראל גו' קדושים תהיו כי קדוש אני גו'1, וצריך להבין2, מהו הנתינת טעם דכי קדוש אני שלכן קדושים תהיו, והלא לא נערוך אליו קדושתו3, ומי ידמה לך ומי ישוה לך כו'4. ומביא כ"ק אדמו"ר הצ"צ במאמרו על פסוק זה (בביכל שנפדה מהשבי')5 מ"ש במד"ר6, כתיב7 ואתה מרום, רוממות אתה נוהג בעולמך כו', נתת קדושה לישראל לעולם, שנאמר קדושים תהיו, ומבאר8, שהמכוון שהוא ציווי, וגם הבטחה, שסופכם להיות קדושים (ומביא דוגמא על זה מפירוש הכתוב9 ואהבת את הוי' אלקיך, שהוא לשון ציווי ולשון הבטחה10). וממשיך לבאר מ"ש ואתה מרום לעולם7, שמורה על ענין הנצחיות, ע"ד מארז"ל11 כל מקום שנאמר לי אינו זז לעולם, שענין זה נמשך מבחי' אני הוי' לא שניתי12, וזהו ואתה מרום לעולם, שמבחי' רוממות נמשך שיהי' בבחי' לעולם, בלי שום הפסק. והיינו, שגם הקדושה דישראל היא באופן של נצחיות והעדר השינוי (נתת קדושה לישראל לעולם), וכמובן גם מהפסוק אני הוי' לא שניתי, שסיומו ואתם בני יעקב לא כליתם.

ב) והנה

בכתוב זה נמנו ג' בחינות קדושה13. בחי' הא' היא מ"ש דבר אל כל עדת בני ישראל, שהרי בנ"י מצד עצמם (גם קודם הציווי קדושים תהיו) הם גוי קדוש14. ובחי' הב' היא מ"ש קדושים תהיו, שזוהי קדושה נוספת על קדושת בנ"י מצד עצמם. ובחי' הג' היא מ"ש

1) פרשתנו (קדושים) יט, ב.

2) רד"ה קדושים תהיו במאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב ח"א ע' קעד. ח"ב ע' תכ; מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"ב ע' תקלג; סהמ"צ להצ"צ קנג, ב. רד"ה דבר אל כל עדת בנ"י תרנ"ד (סה"מ תרנ"ד ע' רמה); עטר"ת (סה"מ עטר"ת ע' שפז).

3) פיוט יגדל.

4) תפלת נשמת.

5) נדפס לאח"ז באוה"ת פרשתנו (קדושים) ס"ע קח ואילך.

6) פרשתנו (קדושים) פכ"ד, ב.

7) תהלים צב, ט.

8) אוה"ת שם. וראה גם מאמרי אדמו"ר האמצעי שם (ע' תקעט).

9) ואתחנן ו, ה.

10) תו"א תשא פו, ג.

11) ויק"ר פ"ב, ב.

12) מלאכי ג, ו.

13) ראה אוה"ת שם ע' קח.

14) יתרו יט, ו.