5

מהטוב9 (והוא שורש הטוב), שזוהי בחינה שלמעלה מהשתלשלות [ובזה גופא – בחי' רב טוב]. והיינו, דכיון שהמס"נ הוא למעלה מהשתלשלות שבאדם, וזה מגיע גם בבחינה דלמעלה מהשתלשלות שלמעלה, לכן, ע"י המס"נ על תורה יומשך רב טוב לבית ישראל, למטה מעשרה טפחים, בטוב הנראה והנגלה, ברוחניות ובגשמיות.

ב) וזהו

גם מ"ש צדקת פרזונו בישראל, דלכאורה, לפי פירוש חז"ל צדקה כו' שפיזרן כו', הול"ל צדקת פזרונו, אך הענין הוא, שהצדקה שעשה הקב"ה בישראל ע"י שפיזרן כו' (פזרונו) הוא הענין דפרזונו, היינו העבודה דמס"נ שלמעלה ממדידה והגבלה, שעי"ז נמשך גם מלמעלה בחי' רב טוב שלמעלה ממדידה והגבלה, וע"ד מ"ש10 פרזות תשב ירושלים, ופירש"י שלא יהי' לה קצב ושיעור. והענין הוא11, דהנה ידוע שירושלים היא ירא שלם12, היינו שלימות היראה13, היינו נקודת היר"ש שלמעלה מהשכל, בחי' אוצר של יראת שמים14. ויראה זו היא מצד עצמותו ית' דלא אתרמיז לא בשום אות ולא בשום קוץ15. דהנה ידוע16 שביראה יש כמה מדריגות. יראת העונש, יראת חטא, יראת הרוממות כו', וכן יראת אלקים ויראת הוי'. וביראת הוי' גופא יש כמה בחינות שהם כנגד ד' האותיות דשם הוי', עד להיראה שמצד בחי' קוצו של יו"ד. וכל בחינות אלו יש בהם איזה ציור ומדידה. אמנם נקודת היר"ש שלמעלה מהשכל היא מצד עצמותו ית' דלא אתרמיז בשום קוץ. וגילוי בחינה זו היא ע"י המנגד דוקא. וכמרז"ל17 והנצח זו בנין ירושלים, שדוקא כאשר יש מניעות ועיכובים על תורה ומצוות, הנה אז מתעורר התוקף דמס"נ שלמעלה מהשכל, בחי' אוצר של יראת שמים. וזהו מ"ש צדקת פרזונו בישראל (ולא פזרונו), כי הצדקה שעשה הקב"ה בישראל ע"י שפיזרן לבין האומות הוא הענין דפרזונו שלמעלה ממדידה והגבלה, בחי' פרזות תשב ירושלים. והיינו, שע"י המניעות ועיכובים כו' שבזמן הגלות [שאז ישנו הענין דפיזרן לבין האומות לצורך עבודת הבירורים, והיינו לפי

9) של"ה מסכת שבועות (קצ, ב). וראה של"ה ואתחנן שסח, ב. לקו"ת שה"ש יו"ד, ד. ביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' קלא. סה"מ תרצ"ו ע' 23. תש"ג ע' 70.

10) זכרי' ב, ח.

11) בכל הבא לקמן – ראה ד"ה צדקת פרזונו שם פ"ה ואילך (סה"מ קונטרסים ח"א לה, א ואילך. סה"מ תרפ"ט ע' 120 ואילך).

12) ב"ר פנ"ו, יו"ד. תוד"ה הר – תענית טז, א.

13) לקו"ת דרושי ר"ה ס, ב. שה"ש ו, ג. ובכ"מ.

14) ברכות לג, ב.

15) לקו"ת פינחס פ, ב. וראה זח"ג רנז, ב.

16) ראה דרך חיים בהקדמה. שם יג, ג ואילך. ועוד.

17) ברכות נח, סע"א.