427

(הנחה בלתי מוגה)

רפאני

הוי' וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה1, ומקשה בזהר2 מהו אומרו רפאני וארפא ב' פעמים, שלכאורה הרי זה כפל לשון. ומבואר הענין בביכל מאמרי רבינו הזקן שנפדה מהשבי'3, דהנה, פסוק זה הוא בהמשך למ"ש לעיל מיני' כי עזבו מקור מים חיים את הוי'4 (וע"ד מ"ש5 אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות בארת נשברים גו'6), שמצד זה נעשה חולה, ולכן צריך לרפואה, ועל זה היא הבקשה רפאני הוי' וארפא.

ב) ומבאר

במאמר הטעם שאלקות נמשל למקור מים חיים דוקא, דהנה כתיב7 כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת. ולכאורה יש לתמוה, דכיון שהמשכת הנחלים היא מהים (שמשם הם שבים ללכת), היו מי הנהרות צריכים להיות מלוחים כמו מי הים, ואיך מי הנחלים הם מתוקים. אך הענין הוא, שאין הנהרות שבים מן הים מיד, אלא יורדין תחילה בתחתית הארץ ובוקעים את עפר הארץ ועי"ז נמתקים, או שנמשכים ע"י ונכללים בנהר היוצא מעדן8, נהר פרת (כדאיתא בגמרא9 עה"פ10 והנהר הרביעי הוא פרת, הוא פרת דמעיקרא), ומשם שבים ללכת על פני כל הארץ (כב' הדעות שבזה). ועפ"ז יובן הטעם שאלקות נמשל למים חיים, כי גם גילוי האלקות הוא ע"י בקיעת ההעלם דוקא (כדלקמן).

1) ירמי' יז, יד – סיום הפטרת פרשת בחוקותי.

2) ח"ג דש, סע"ב ואילך (הובא באוה"ת שבהערה הבאה).

3) נדפס לאח"ז במאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' רטו ואילך (ובתוספת הגהות וכו' – באוה"ת בחוקותי ע' תרצ ואילך* אוה"ת נ"ך ח"א ע' שמז ואילך (בשינויים קלים)). נוסח אחר מהמאמר (הנחת אדמו"ר הצ"צ) – מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"ב ע' תרצו ואילך.

*
) בכותרת המאמר: בחוקותי תרכ"ד.

כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר, שכבר חזר פעם מאמר זה (ד"ה רפאני דש"פ בהו"ב תשכ"א (סה"מ תשכ"א ע' קעה ואילך)), אבל בביכל זה יש הוספה (ביאור) – להבין שרשי הדברים הנ"ל (מאמרי אדה"ז שם ע' ריט ואילך).

4) ירמי' שם, יג.

5) שם ב, יג.

6) ראה אוה"ת בחוקותי ונ"ך שם.

7) קהלת א, ז.

8) בראשית ב, י.

9) בכורות נה, סע"א ואילך.

10) בראשית שם, יד.