80

מהמובחרים שבישראל, הנתונים בצרה ובשבי'11, שיש להם מניעות ועיכובים העלמות והסתרים מצד הכופרים בנותן התורה ומצַוה המצוות, שאינם מניחים אותם לקיים המצוות, ועד שע"פ תורה נמצאים הם במעמד ומצב דאונס רחמנא פטרי'12, ואעפ"כ ה"ה מוסרים נפשם על קיום המצוות. וביותר יפלא, שהרי איתא בגמרא13 אלמלי נגדוה לחנני' מישאל ועזרי' כו' (שלא הי' אפשר להם לעמוד בנסיון), ושם מדובר אודות גדולי עולם, ובנוגע לג' העבירות שבהם ישנו החיוב דיהרג ואל יעבור14, ואילו כאן, הנה למרות שכבר במשך כו"כ שנים מונעים מהם לקיים המצוות, מ"מ, עמדו בנסיון, וממשיכים גם עתה לעמוד בנסיון, לקיים המצוות מתוך מס"נ כו'.

ב) ויובן

בהקדם המבואר במאמר אדמו"ר האמצעי15 בקשר עם הגזירה שלקחו אנשי חיל מישראל ודחקום ואנסום לעבור על רצונו ית', ותוכן המאמר בקיצור הוא, דהנה כתיב16 כי רוצה הוי' בעמו, וכתיב17 רוצה הוי' את יראיו, שהו"ע רצון ה', שעיקרו הוא הרצון בתומ"צ, שרצון זה הוא למעלה מטעם ודעת. ובהקדים, דהנה ידוע שיש ב' מיני רצון, רצון שלמעלה מטו"ד ורצון שלמטה מטו"ד. רצון שלמטה מטו"ד הוא כמו באדם שרוצה לאהוב איזה דבר, מאחר שמבין בשכלו שאותו הדבר הוא טוב וראוי לאהוב אותו, או להיפך, שכאשר מבין בשכלו שיכול לבוא מדבר זה לידי קלקול, וראוי להתרחק ממנו ולשנוא אותו, אזי נעשה הרצון לשנוא הדבר, כי כל הרצון הוא ע"פ טו"ד. ורצון שלמעלה מטו"ד היינו שרצונו לעשות, לאהוב או לשנוא איזה דבר הוא ללא טעם (ואדרבה, מצד הטו"ד הי' צ"ל להיפך כו'), בדרך עקשות. אך ענין העקשות שייך רק באדם למטה, משא"כ למעלה לא שייך ענין של עקשות ח"ו, אלא למעלה הרי זה באופן שהטעם לרצונו ית' הוא טעם כמוס שאינו נתפס בשכל הנבראים, ובאופן כזה הוא כללות רצון העליון בתומ"צ. ואף שבמצוות גופא יש חילוק בין חוקים למשפטים, שחוקים

11) כ"ק אדמו"ר שליט"א בכה כמ"פ במשך אמירת המאמר כשדיבר בענין זה (המו"ל).

12) ב"ק כח, סע"ב.

13) כתובות לג, ב.

14) יומא פב, א. סנהדרין עד, א. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ה ה"ב.

15) נדפס לאח"ז במאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים ע' רסג ואילך (וראה מקורות והערות – שם ע' ערה ואילך). – בכותרת המאמר: "בשבעה שנים קודם הייתי על קבר אבי אדמו"ר נ"ע, וראיתי קטרוג גדול על בחורי (שונאי) ישראל .. ועל זה נתייסדה התורה הזאת".

16) תהלים קמט, ד.

17) שם קמז, יא.