123

(הנחה בלתי מוגה)

למען

תזכרו ועשיתם את כל מצוותי וגו', ומסיים אני הוי' אלקיכם1. וצריך להבין, הרי כבר נאמר לפנ"ז2 וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם, ולמה חוזר וכופל למען תזכרו ועשיתם גו', דלכאורה, ב' זכירות הללו למה. וגם צריך להבין מה שמסיים אני הוי' אלקיכם, הרי כבר נאמר לפנ"ז אני הוי' אלקיכם אשר הוצאתי גו', ולמה חוזר וכופל אני הוי' אלקיכם (כפי שמדייק גם בלקו"ת3). והנה, בא' הביכלאך שיצאו לאחרונה מן השבי', ישנו מאמר ד"ה זה4 משבת שמברכין ר"ח תמוז, שבו מדייק ב' דיוקים הנ"ל, ומוסיף, שיש להבין כללות הענין דזכירת כל המצוות ע"י ראיית חוטי הציצית התלויין בד' כנפות, שעז"נ וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות הוי' גו', דלכאורה, מהי השייכות דראי' זו לזכירת כל המצוות. וממשיך בהמאמר שיובן זה בהקדים הענין דממכ"ע וסוכ"ע, שענינם מבואר בכמה מקומות, ויתבאר בתוספת ביאור.

ב) וביאור

הענין, דהנה, אור הממכ"ע הוא בבחי' גילוי, ויש בו חילוקי דרגות, וכמו עד"מ אור השכל שבאדם, שנראה ונגלה בו כח השכל להשכיל כל דבר, אלא שיש בזה חילוקי דרגות, שהתינוק דעתו קצרה מאד, וככל שהולך ומתגדל, ניתוסף בגילוי כח השכל עוד יותר. וכמו כן בנוגע לכללות העולם שנחלק לד' סוגים דמדבר חי צומח ודומם, שבכולם ישנו גילוי אור אלקי להחיותן ולקיימן, אלא שגילוי החיות בדומם הוא בצמצום ביותר, ובצומח החיות הוא בגילוי יותר, ובחי יותר מבצומח, ועד שבמדבר הוא הגילוי ביותר. וגם בכל א' מד' הסוגים דדצח"מ אין כל א' דומה לחבירו, כמו בסוג המדבר, שאין שכל אדם זה דומה לשכל חבירו, כמארז"ל5 אין דיעותיהם שוות, וכידוע בפירוש תוכן רוחות הוי'6. ועד"ז בשאר הסוגים דדצ"ח אין א' דומה

1) פרשתנו טו, מ-מא.

2) שם, לט.

3) פרשתנו מו, ד.

4) כנראה הכוונה לד"ה למען תזכרו משנת תקס"ח – נדפס בסה"מ תקס"ח ח"א ע' של ואילך (נדפס גם באוה"ת שלח ע' תרכו – בכמה שינויים, ובתוספת הגהות וקיצורים של הצמח-צדק. – וראה גם סה"מ תרל"ה ח"ב ע' שלד ואילך, ובהנסמן שם).

5) ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א.

6) משלי טז, ב. וראה תוספתא יבמות ספ"א.