124

לחבירו באופן גילוי החיות. ודוגמתו בהחילוק שבעולמות בי"ע שהם כנגד דצ"ח7, שערך עולם העשי' לגבי עולם היצירה הוא כערך הדומם לגבי הצומח, כידוע שעל המלאכים שבעולם היצירה נאמר8 אז ירננו כל עצי יער, שהם בבחי' צומח להיותם מבחי' המדות שנקראים צומח9, ולמעלה מהם השרפים שבעולם הבריאה, שעליהם נאמר10 שרפים עומדים ממעל לו, למעלה מהכח הפועל האלקי שבהם, שמשיגים אותו ומקיפים וסובבים עליו, כמו עד"מ התלמיד שמקיף וסובב בהשגתו את השכל ששומע מהרב. וכל החילוקים הנ"ל הם בענין הגילוי, החל מראשית הגילוי היותר עליון שבעולם האצילות, שהוא כנגד סוג המדבר, עד לגילוי המועט ומצומצם ביותר כו', שדוגמתו באדם הוא החילוק שבין גילוי אור השכל במוח שבראש לגילוי החיות בצפורן שברגל.

אך

אור הסוכ"ע הוא בבחי' ההעלם, והמשכתו בכל מקום בשוה (דלא כאור הממכ"ע שהוא בבחי' גילוי, ויש בו חילוקי דרגות). דהנה, מה שנקרא סובב11, אין הכוונה שהוא סובב ומקיף מלמעלה בלבד ואינו נמצא למטה כלל, שהרי הוא נמצא גם למטה כמו למעלה, אלא שאינו בהתגלות, ולכן נקרא סובב. ועז"נ12 את השמים ואת הארץ אני מלא, היינו13, שבחי' הסובב, אני, מלא את השמים ואת הארץ בהשוואה, אלא שאינו בהתגלות אלא בהעלם, כמ"ש14 והקדוש בשמים ובארץ, היינו, שנמצא בשמים ובארץ, אלא שהוא באופן דהקדוש (בשמים ובארץ), לשון הבדלה15, להיותו בהעלם. ודוגמתו באדם הוא בחי' הארת הנפש שאינה מתגלה באופן של התלבשות בחילוקי המדרגות דראש ורגל, אלא נמצאת בראש וברגל בהשוואה, וכמו הרצון (שלמעלה מהחכמה), שנמצא בראש וברגל בהשוואה. וזוהי הדוגמא לבחי' סוכ"ע, שנמצא בשמים ובארץ בהשוואה, וכמ"ש16 השוה ומשוה קטן וגדול.

ג) והנה

אע"פ שאור הסוכ"ע אינו בא בגילוי ובהתלבשות, מ"מ, נמשך ממנו לאור הממכ"ע. וכמו באדם, שנמשך מהרצון (שהוא דוגמת סוכ"ע) לכחות פנימיים (שהם דוגמת ממכ"ע), ועד"ז נמשך גם

7) ראה עץ חיים שער נ (שער קיצור אבי"ע) ספ"י.

8) תהלים צו, יב.

9) ראה תו"א בראשית ד, א. לקו"ת אמור לז, סע"ג ואילך. חוקת נח, א. ברכה צה, ג.

10) ישעי' ו, ב.

11) ראה תניא פמ"ח (סז, סע"ב ואילך).

12) ירמי' כג, כד.

13) לקו"ת ואתחנן ט, א ואילך. ראה לג, א ואילך. ובכ"מ.

14) ברכת ישתבח. וראה לקו"ת פרשתנו נא, ג. ואתחנן ד, ב. ובכ"מ.

15) ראה תניא פמ"ו (סו, א). ובכ"מ.

16) פיוט וכל מאמינים.