154

ועי"ז עושים גם מחלק זה – משכן ודירה לו ית', שגם בזה ניכר אלקות.

וכיון שהקב"ה קבע את העולם באופן שמוכרחים להקדיש חלק מהיום, מהשימת-לב ומהאנרגי', גם עבור עניני חול – שהרי כשם שיהודי נצטווה על עשיית וקיום מצוות, כך נצטווה גם לשמור על בריאות הגוף, שלכן צריך לאכול ולשתות בזמן, ולשמור את כל הענינים שגוי חושב שהם חולין לגמרי, ואי אפשר לעשות מהם קדושה – הנה לפעמים, ולעתים קרובות, מתעוררת שאלה: כיצד יכולים לדעת מתי מותר כבר להתעסק עם עניני חול, ומתי צריכים להתעסק רק עם עניני המשכן?

וכיון שקשה ביותר שכל אחד יוכל לברר ולפסוק בעצמו, מבלי שלפעמים יגדיש את הסאה ("אַריבערכאַפּן די מאָס") מצד אהבת עצמו – בחר הקב"ה מבין בנ"י עצמם את אלו שילמדו לאחרים היכן עובר ה"גבול" בין חלק הקודש לחלק החול; כמה זמן ושימת-לב להקדיש אך ורק לתומ"צ, ומתי מותר לו להתעסק גם בעניני חול, אבל גם אז – באופן ש"בכל דרכיך דעהו"5 או "כל מעשיך יהיו לשם שמים"6, והיינו, שיהי' ניכר אצלו שזהו חולין הקשור עם שבת – שזהו גם מה שאומרים בכל יום: "היום יום ראשון בשבת", "יום שני בשבת", עד ל"יום ששי בשבת", לא רק כהפירוש הפשוט ש"בשבת" היינו בשבוע, אלא כפירוש הרמב"ן7 שבכל יום צריכים לזכור אודות השייכות ליום השבת, כמ"ש7 "זכור את יום השבת לקדשו".

ג. וכשם שבנוגע לכללות עם ישראל מסופר בפרשת השבוע שהקב"ה בחר את הכהנים והלוים בתור שלוחים שלו – כך גם בכל דור, בכל עיר ובכל חוג, בוחר הקב"ה את השלוחים שלו, להיות בבחינת "כהנים" במלאכתם, מחנכים ומדריכים, בסמכו עליהם להפקיד בידם את החינוך וההדרכה של בניו, קטנים או גדולים, ילדות או ילדים, שנמצאים בסביבתם, שיתנהגו בדרך כזו שתהי' כולה קדושה, באופן שהזמן השייך לעניני יהדות וקדושה ינוצל במילואו עבור עניני יהדות וקדושה, וגם הזמן השייך לעניני חול, כמו אכילה ושתי', מנוחה וטיול לצורך הבריאות, יהי' באופן שכל דבר יתחיל עם אמירת ברכה או ברוך השם, כך, שגם אז ירגיש הילד שהוא בן אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה.

5) משלי ג, ו.

6) אבות פ"ב מי"ב.

7) יתרו כ, ח.