282

קץ

שם לחושך1, ואיתא במדרש2, זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפילה. ומבאר הצמח צדק3 שהוא ע"ד מ"ש בזהר4 עה"פ5 לכל זמן ועת לכל חפץ, שיש זמן קצוב לחושך הגלות. וצריך להבין, דכיון שכל הדברים שבעולם יש להם זמן קצוב, לכל זמן, מהו החידוש בקץ שם לחושך. וביותר אינו מובן, דמלשון הכתוב קץ שם לחושך משמע, שהחושך מצד עצמו אין לו קץ, אלא ששם לו קץ. ויש לומר הביאור בזה, דזה שהדברים הבלתי רצויים אינם נמצאים בי"ד העתים שנקצבו לטובה6 הוא רק שלא ישנם אז בפועל, כי ע"י הענינים הטובים שישנם אז, הדברים שאינם רצויים הם מתבטלים. דכמו"כ הוא באור וחושך, שהאור דוחה את החושך [ועד שאפילו מעט אור דוחה הרבה חושך7]. וענין קץ שם לחושך הוא, שלאחרי שיהי' הקץ שלו לא יהי' שייך כלל ענין החושך. דזה שהגאולה העתידה תהי' גאולה נצחית שאין אחרי' גלות8, הוא, שאז לא יהי' שייך חושך הגלות.

ב) והנה

החילוק באופן ביטול החושך – אם הוא רק נדחה מפני האור, או שאין שייך כלל מציאותו – תלוי בדרגת האור. שבכדי לדחות את החושך (אבל גם לאחרי שנדחה שייכת מציאותו) הוא גם ע"י אור מוגבל, ועד שאפילו מעט אור דוחה הרבה חושך7. ובכדי שהחושך יתבטל לגמרי הוא ע"י אור בלתי מוגבל. וכדאיתא במדרש9 דזה שהגאולה

1) איוב כח, ג.

2) ב"ר פפ"ט, א.

3) באוה"ת מקץ שלט, ב. וראה גם אוה"ת שם (כרך ה) תתקעה, א.

4) ח"א קצד, א.

5) קהלת ג, א.

6) ראה קהלת שם ג, א ואילך.

7) תניא פי"ב (יז, א). חובת הלבבות שער יחוד המעשה פ"ה.

8) תוד"ה ה"ג ונאמר פסחים קטז, ב ממכילתא עה"פ בשלח טו, א. יל"ש ומדרש תהלים שבהערה הבאה. ועוד.

9) יל"ש עה"פ (ישעי' ס, א) קומי אורי. מדרש תהלים עה"פ (תהלים לו, י) כי עמך מקור חיים גו' – הובא ונתבאר באוה"ת (יהל אור) לתהלים שם (ס"ע קלח). סה"מ ה'תש"ח ע' 153 ואילך. ועוד.