292

בלתי מוגה

א. ענין לימוד משניות (בשייכות ל"יאָרצייט"), המרומז גם בכך ש"משנה" אותיות "נשמה", ו"נשמה" אותיות "משנה"1 – שייך במיוחד גם לחודש מנחם-אב:

חודש זה בכללותו קשור עם ענין של היפך הגאולה, ולכן מצינו בנוגע לכמה ענינים שאין זה זמן מסוגל כו', וכדאיתא בגמרא2 "בר ישראל דאית לי' דינא בהדי נכרי לישתמיט מיני' באב כו'".

וביחד עם זה, נקרא חודש זה (גם) בשם "מנחםאב", כמובא באחרונים3 בנוגע לכתיבת שטרות שבהם צריכים לדייק בשמות החדשים, כמו שטרות גיטין, ועד שיש דעה שמספיק לכתוב "מנחם" בלבד4.

כלומר: מחד גיסא, הנה אפילו לאחרי חמשה עשר באב יש להשתדל להשתמט מן הנכרי כו' (ד"לישתמיט מיני' באב" – "משמע כל החודש, אפילו אחר התענית"5); ולאידך גיסא, הנה כבר מתחילת החודש, החל מראש חודש, וגם בשבוע שחל בו ת"ב, הרי הוא נקרא בשם "מנחםאב", ועד שאפילו ת"ב עצמו הוא תשעה בחודש מנחםאב.

כיצד יכולים להפוך את העובדה שבגלוי יש בחודש זה ענין בלתי-רצוי, ענין של חורבן – ולפעול שיהי' בו הענין ד"מנחם", ענין הגאולה?

על כך איתא במדרש6: "אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות, מ"ט גם7 כי יתנו בגוים עתה אקבצם", והיינו, שבין הענינים שמביאים ופועלים את הגאולה עד למטה מעשרה טפחים, הרי זה הענין דלימוד המשניות (כמבואר במק"א8 טעם הדבר).

1) ראה לעיל ע' 119. וש"נ.

2) תענית כט, ריש ע"ב.

3) גט פשוט אה"ע סקכ"ו סקל"ה. הובא בפתחי תשובה שם סקי"ב. ובערוך השולחן שם סט"ז.

4) גט פשוט שם. וראה גם שיחת כ"ף מנ"א תשי"ב סי"ט (תו"מ ח"ו ע' 125). שם חל"ד ע' 201. וש"נ.

5) מג"א או"ח סתקנ"א סק"ב ובמחצית השקל שם.

6) ויק"ר פ"ז, ג.

7) הושע ח, יו"ד.

8) ראה אג"ק ח"א ע' רמב ואילך. וש"נ.