331

בלתי מוגה

א. ידועה הקושיא1 על מ"ש בהתחלת הפרשה: "והי' עקב תשמעון" – מדוע נאמר "והי' עקב תשמעון", ולא נאמר "והי' אם תשמעון"?

ומבואר בזה2, ש"עקב" הוא מלשון עקביים, וקאי על הדור האחרון, דרא דעקבתא דמשיחא.

ועז"נ "והי' עקב תשמעון" – שבזמן דעקבתא דמשיחא בודאי "תשמעון" (ולכן לא נאמר "אם תשמעון"), דכיון שזהו הדור האחרון, הרי אי אפשר לדחות יותר.

– בשלמא בדורות הראשונים, הנה גם אם הענין ד"תשמעון" לא יהי' "בגלגול זה", הרי זה יכול להתקיים "בגלגול אחר"; אבל בדור האחרון, בעקבתא דמשיחא, כאשר "הנה זה עומד אחר כתלנו"3, אזי אי אפשר לדחות זאת יותר, ולכן בודאי ש"תשמעון".

ב. אך עדיין צריך להבין מ"ש בהמשך הכתוב – "ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע גו'"4:

כל הצורך בענין של ברית ושבועה כו' אינו אלא בשביל זמן שבו נמצאים במעמד ומצב שאינו כדבעי ח"ו, וכ"משל שני אוהבים שכורתים ברית ביניהם שלא תפסוק אהבתם .. לפי שיראים שמא יבוטל הדבר ובטלה האהבה, או שמא יגרום איזה מניעה מבחוץ, וע"י כריתות הברית תהי' אהבתם אהבה נצחית בל תמוט עולם ועד, ולא יפרידם שום מניעה מבית ומחוץ"5.

אבל בנדו"ד, כאשר בודאי "תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם" – מהו הצורך בענין של ברית ושבועה?

ג. אך הענין הוא – שהא בהא תליא – שהסיבה לכך ש"עקב

1) ראה אוה"ת פרשתנו ס"ע תצא. רד"ה והי' עקב תשמעון דש"פ עקב, מבה"ח אלול תשי"א (תו"מ ח"ג ע' 277). וש"נ.

2) אוה"ת שם. סד"ה הנ"ל (תו"מ שם ריש ע' 283). וש"נ. וראה גם ד"ה זה דש"פ עקב תשט"ז (תו"מ חי"ז ע' 134 ואילך).

3) שה"ש ב, ט ובשהש"ר עה"פ. וראה סה"ש תרצ"ט ע' 316.

4) ראה גם ד"ה הנ"ל. וש"נ.

5) לקו"ת נצבים מד, ב. וראה אוה"ת שם ריש ע' תפז.