348

– לעסקניות של ישיבת "תומכי תמימים" ו"בית רבקה" תחיינה –

בלתי מוגה

א. עומדים אנו ימים ספורים לפני ראש-השנה, בימי הסליחות, שאז מתחיל הזמן שהקב"ה מוותר ומוחל על כל הענינים שלא סיימו להשלימם בשנה החולפת, וזוהי הכנת הדרך לקבל את ברכתו של הקב"ה לשנה החדשה, לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה.

ב. רבינו הזקן מבאר1 שהפרשה שקורין לעולם קודם ר"ה היא – פרשת נצבים:

התחלת הפרשה היא: "אתם נצבים גו' לפני ה' אלקיכם גו' לעברך בברית גו' למען הקים אותך היום לו לעם וגו'", והיינו, שבנ"י עומדים לפני ה', והקב"ה לוקח אותם אליו בתור עם, וכורת עמהם ברית, באופן נצחי, על כל הזמנים וכל המקומות שבהם נמצאים בנ"י.

ובתור התחלה והכנה לכריתת ברית בין הקב"ה ובנ"י – נאמר בפסוק שעמידת בנ"י לפני הקב"ה צריכה להיות באופן ד"נצבים .. כולכם", כולם ביחד, ומונה בפסוק את הסוגים השונים שיש בבנ"י, מ"ראשיכם", מנהיגי בנ"י, עד לאלו שעוסקים במלאכות הכי פשוטות: "חוטב עציך" ו"שואב מימיך"; וכאשר כל בנ"י מתאחדים יחדיו ועומדים לפני הקב"ה "כאיש אחד"2 – הרי זה מכין את הדרך ונעשה כלי להמשכת ברכתו של הקב"ה בכל המצטרך.

ג. אחד הדברים – והעיקרי – שמאחד ומשוה את כל בנ"י הוא – לא עשירות, ואפילו לא הבנה והשגה, אלא ההתקשרות שבנ"י מתקשרים עם הקב"ה בעצמו, רק בגלל שכך הוא רצונו ית', ומקבלים על עצמם למלא את בקשתו ורצונו.

בענין זה מתאחדים ומשתוים כל בנ"י, מגדול עד קטן, מ"ראשיכם" עד "שואב מימיך", ועי"ז נעשה אצלם שלום עם הקב"ה, ע"י השלום וההתאחדות בינם לבין עצמם.

1) לקו"ת ריש פרשתנו (נצבים).

2) ס' שופטים כ, יא. וראה תניא אגה"ק סוסכ"ב.