36

בלתי מוגה

כ"ק אדמו"ר שליט"א נטל ידיו הק' לסעודה.

א. ישנו פתגם שהיו אומרים פעם בנוגע לחתונה: מצד רוב הטרדות והבלבולים, צריכים להבהיר שלא ישכחו על העיקר – סידור הקידושין שבין החתן והכלה.

ועד"ז בנוגע לחג השבועות – שהוא זמן של חתונה, כמארז"ל1 על הפסוק2 "ביום חתונתו" – "זה מתן תורה".

ושני ענינים בזה3: (א) החתונה של הקב"ה עם בנ"י, כמבואר במדרשי חז"ל על שיר השירים שהקב"ה וכנס"י הם כמו איש ואשה (וזהו "ביום חתונתו" – החתונה של הקב"ה). (ב) החתונה של בנ"י עם התורה, כמארז"ל4 על הפסוק5 "מורשה קהלת יעקב", "אל תקרי מורשה אלא מאורסה", שהתורה היא מאורסה לישראל.

ושני ענינים אלו קשורים זב"ז:

איתא במדרש6 בנוגע למתן תורה: "משל למלך שהי' לו בת יחידה, בא אחד מן המלכים ונטלה, ביקש לילך לו לארצו וליטול לאשתו, אמר לו, בתי שנתתי לך יחידית היא, לפרוש ממנה איני יכול, לומר לך אל תטלה איני יכול, לפי שהיא אשתך, אלא זו טובה עשה לי, שכל מקום שאתה הולך, קיטון אחד עשה לי שאדור אצלכם, שאיני יכול להניח את בתי. כך אמר הקב"ה לישראל, נתתי לכם את התורה, לפרוש הימנה איני יכול, לומר לכם אל תטלוה איני יכול, אלא בכל מקום שאתם הולכים בית אחד עשו לי שאדור בתוכו".

וכמו כל משל שמוסיף הבנה בנמשל7 – הנה ע"י משל זה ניתוסף בהבנת הנמשל שב' החתונות (החתונה של בנ"י עם התורה, והחתונה של בנ"י עם הקב"ה) קשורים זל"ז:

כשם שבמשל, הנה ע"י החתונה של ה"בת יחידה" עם בעלה

1) תענית כו, ב (במשנה).

2) שה"ש ג, יא.

3) ראה גם שיחת יום ב' דחה"ש דאשתקד סכ"ח (תו"מ חל"ז ע' 46). לעיל ע' 7. וש"נ.

4) ברכות נז, א. וש"נ.

5) ברכה לג, ד.

6) שמו"ר פל"ג, א.

7) ראה גם תו"מ חל"ט ע' 143.