13

בלתי מוגה

א. [כ"ק אדמו"ר שליט"א נטל ידיו הק' לסעודה, והתחיל לנגן הניגון "צמאה לך נפשי". אח"כ נתן בקבוקי משקה לשלשת האורחים שיצאו זה עתה מרוסיא, לחלק להמסובים, ולאחרי שגמרו לחלק המשקה, הניח כ"ק אדמו"ר שליט"א הבקבוקים לימינו, ואמר:]

ידוע מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם הבעש"ט1 על הפסוק2 "כן בקודש חזיתיך" – שבא בהמשך לפסוק3 "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי", שאמר דוד המלך בהיותו "במדבר יהודה"4, בריחוק מקום מהמקדש, ולכן הי' אצלו ענין הצמאון כו', ועל זה אמר "כן בקודש חזיתיך" – "הלואי בקודש חזיתיך", היינו, שבקשתו היתה שגם כאשר יחזור להיות "בקודש", יהי' במעמד ומצב ד"צמאה גו' כמה גו'", כמו בהיותו "במדבר יהודה".

והנה אמרו רז"ל5 "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה", וכפירוש כ"ק מו"ח אדמו"ר6 ש"מצרפה" הוא (גם) מלשון צירוף וזיכוך, והיינו, שכאשר יהודי חושב מחשבה טובה, אזי הקב"ה מצרפה ומזככה כו', ועוזר לו להביאה לידי פועל ממש.

ומזה מובן, שכאשר יהודי נמצא "במיצר" ומרגיש שהוא "במיצר", ולכן יש אצלו הענין ד"מן המיצר קראתי"7, באופן ד"צמאה גו' כמה גו'" [שזוהי המעלה ד"תפלה לעני" שקודמת לתפלת עשיר8, והיינו לפי שהעני אינו צריך לאריכות ההתבוננות9, אלא תיכף שנזכר במעמדו ומצבו ה"ה מרגיש שנמצא "במיצר", ומיד נעשה אצלו הענין ד"קראתי"], ומבקש "כן בקודש חזיתיך", שגם לאחרי שיצא מן המיצר אל המרחב ויהי' בקודש, יהי' אצלו הענין ד"קראתי", "צמאה גו' כמה גו'", כמו בהיותו "במיצר" – הנה "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה", והיינו, דכיון שמצדו ישנו הענין ד"צמאה לך נפשי כמה לך בשרי" וגם הבקשה "כן

1) ראה כתר שם טוב בהוספות סס"ד. וש"נ.

2) תהלים סג, ג.

3) שם, ב.

4) שם, א.

5) קידושין מ, א.

6) ראה סה"ש תרפ"ט ע' 45. סה"מ תש"ב ע' 87.

7) תהלים קיח, ה.

8) ראה זח"ג קצה, א. וראה גם כש"ט סצ"ז.

9) ראה דרך חיים שעה"ת פ"ב (ה, ד).