152

(הנחה בלתי מוגה)

בראשית

ברא אלקים את השמים ואת הארץ1. ומביא כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע2 פירוש רש"י ז"ל, אמר רבי יצחק לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש3 הזה לכם כו', ומה טעם פתח בבראשית, משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים4, שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם כו', הם אומרים להם, כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו'. וממשיך: ובאמת נפלא הדבר מה שנאמר בריאת שמים וארץ בתורה, הרי תורה היא לשון הוראה5, והיא ספר דינים, ומה שייך ענין בריאת העולם שנאמר בתורה כו' (והיינו, שלא יתכן לומר שבגלל שצריך לתרץ טענת אוה"ע, לכן נכתב בתורה ענין שלא שייך לתורה6, ועכצ"ל, שגם ענין זה שייך לתורה). וגם צריך להבין מהו ענין לתת להם נחלת גוים, ומהו ענין שנתנה לאשר ישר בעיניו כו'.

ב) וממשיך

בהמאמר, שלהבין זה יש להקדים תחילה הענין דא-ל דעות הוי'7, שהן ב' דעות8, דעת עליון ודעת תחתון9, דעת עליון, שלמעלה יש ולמטה אין, ודעת תחתון, שלמטה יש ולמעלה אין, ומ"מ אין סתירה ביניהם, כי שניהם הם בהאור האלקי גופא (שזהו מש"נ א-ל דעות הוי'), אלא שהם בב' בחי' של האין, ד"ע הוא בהאין של היש האמיתי, בחי' האור כפי שנמשך מן העצמות, שהוא אין בעצם מהותו, וד"ת הוא בהאין של היש הנמצא, בחי' הארה דהארה שנעשית מקור ליש, ומה שנקרא אין ה"ז ע"ש שאינו מושג, וע"ש שהוא בבחי' לא דבר כמו היש שהוא בבחי' מציאות דבר ממש.

1) פרשתנו א, א.

2) רד"ה בראשית ברא תרע"ו (המשך תער"ב ח"ב ע' א'קעה). וראה גם ד"ה זה תשט"ו. תשט"ז (סה"מ תשט"ו ע' יט ואילך. תשט"ז ע' מא ואילך).

3) בא יב, ב.

4) תהלים קיא, ו.

5) ראה רד"ק לתהלים יט, ח. ספר השרשים להרד"ק ערך ירה.

6) ראה גם תו"מ סה"מ אדר ע' קז.

7) שמואל-א ב, ג.

8) ראה תקו"ז תס"ט בתחילתו.

9) ראה תו"א יתרו סח, א. לקו"ת פ' ראה כג, ד. שמע"צ פג, א. ובכ"מ.