178

(הנחה בלתי מוגה)

ויצא

יעקב מבאר שבע וילך חרנה1, ומסיים2, ושבתי בשלום אל בית אבי וגו' והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהי' בית אלקים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. וידועים ריבוי הדיוקים שישנם בפרשה זו בדרושי רבותינו נשיאינו, החל מאדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי3, ומהם, דצריך להבין שייכות הענינים שבפסוקים אלו (ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, ושבתי בשלום גו' והאבן הזאת גו'). דהנה, מ"ש ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, הוא לא רק התחלת הפרשה כולה, אלא גם התחלת ענין פרטי זה שסיומו הוא ושבתי בשלום גו' והאבן הזאת וגו', וצריך להבין מהי השייכות דהתחלת הענין (ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה) לסיום הענין (ושבתי בשלום גו' והאבן הזאת וגו'). גם צריך להבין מ"ש והאבן הזאת גו' יהי' בית אלקים, דלכאורה, איך תהי' האבן במדריגה גדולה כ"כ שתהי' נקראת בית אלקים.

ונקודת

הביאור בזה, דהנה, יעקב הוא בחי' יו"ד עקב4, שהוא המשכת בחי' חכמה עילאה, שהוא בחי' יו"ד, למטה מטה, גם בבחי' עקביים. וזהו ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, שבחי' יעקב הוא הממשיך מבחי' באר שבע, שהיא בחי' נעלית ביותר, עד למטה מטה למדריגה היותר תחתונה, שהוא בחי' חרן, חרון אף של עולם5. וזהו גם מ"ש6 צוה ישועות יעקב, ישועות הם ש"ע (או שע"ה) נהורין עלאין7, שזהו8 ראשית ההשתלשלות, בחי' חכמה, או למעלה מהשתלשלות, בחי' הכתר (עתיק ואריך), וגם ישועות הוא מלשון שעה, דהיינו הפנה (אַ

1) ריש פרשתנו (כח, יו"ד).

2) שם, כא-כב.

3) תו"א ותו"ח ריש פרשתנו.

4) פרדס שער כג (שער ערכי הכינויים) בערכו. עץ חיים שער ג (שער סדר האצילות) פ"ב.

5) ראה פרש"י ס"פ נח.

6) תהלים מד, ה.

7) בתו"א שם: "ש"ע נהורין עילאין". בתו"ח שם: "שע"ה נהורין כמ"ש בזוהר". ובתניא אגה"ק ס"ג (קד, סע"ב): "דש"ע נהורין שבזוה"ק". – ראה זהר ח"א ד, ב. ח"ג קלג, סע"ב. וראה אוה"ת (יהל אור) לתהלים ע' שנב.

8) ראה גם אוה"ת פרשתנו קצב, סע"א ואילך.