186

בלתי מוגה

א. יו"ד כסלו הוא יום הגאולה של אדמו"ר האמצעי, וכיון ש"בתר רישא גופא אזיל"1, הרי הגאולה של אדמו"ר האמצעי היא גם גאולתנו אנו, שלכן, אין אנו אומרים תחנון ביו"ד כסלו (וכשחל בשבת – אין אומרים "אב הרחמים" ו"צדקתך צדק").

ובפרטיות יותר2:

הגאולה בפועל היתה ביו"ד כסלו, שחל אז ביום א' פ' וישלח (כמ"ש ברשימת כ"ק מו"ח אדמו"ר3), ובשורת הגאולה הגיעה ביום שלפניו – יום הש"ק פ' ויצא, ט' כסלו, לאחרי חצות היום, בשעה שאדמו"ר האמצעי אמר מאמר חסידות ד"ה אתה אחד (כמסופר בשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר4).

ובקביעות שנה זו נפגשים ב' הענינים יחדיו – שיום הגאולה, יו"ד כסלו, חל ביום הש"ק פ' ויצא.

ולהעיר, שגם ענינו של יום יו"ד (כסלו) קשור עם ענין הגאולה5:

רבינו הזקן כותב באגרת הידועה6 אודות גאולתו ביום י"ט כסלו, יום ג' שהוכפל בו כי טוב: "כשקריתי בס' תהלים בפסוק7 פדה בשלום נפשי .. יצאתי בשלום".

ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר8, ש"בהיות הוד כ"ק רבנו הזקן במאסר, הוסיף להגיד שיעור תהלים ביחוד (אמירת תהלים בשופי) בשביל מצבו בהוה [נוסף על "הסדר המסודר אצל הוד כ"ק רבנו הזקן והוד כ"ק אבותינו רבותינו הק' .. שהיו אומרים שיעור תהלים כמו שנחלק לימי החודש", וכפי שנתפרסמה אח"כ תקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר9, שכל

1) עירובין מא, א. וראה סוטה מה, ב.

2) ראה גם שיחת ש"פ ויצא, יו"ד כסלו תשי"ט בתחלתה (תו"מ חכ"ד ע' 227). וש"נ.

3) "התמים" ח"ב ע' פד.

4) ראה תו"מ – רשימת היומן ע' רצב. וש"נ.

5) בהבא לקמן – ראה גם לקו"ש חכ"ה ע' 160 ואילך. וש"נ.

6) אג"ק שלו ע' רלב. וש"נ (נעתק ב"היום יום" יט כסלו).

7) נה, יט.

8) אג"ק שלו ח"ג ע' תעג ואילך. וש"נ.

9) ראה בארוכה "קובץ מכתבים" (אודות גודל ערך אמירת תהלים) – בסו"ס תהלים אהל יוסף יצחק.