187

החסידים, וכל בנ"י, עד כל אשר בשם ישראל יכונה10, יאמרו בכל יום השיעור תהלים כפי שנחלק לימי החודש], ושיעור זה הי' כמו שהתהלים נחלק לימי השבוע", ובשיעור תהלים דיום השלישי בשבוע (שבו חל י"ט כסלו, כנ"ל) ישנו הפסוק "פדה בשלום נפשי".

ומעשה אבות סימן לבנים11 – שגם גאולת אדמו"ר האמצעי היתה קשורה עם אמירת הפסוק "פדה בשלום נפשי", כיון שפסוק זה הוא בשיעור תהלים כפי שנחלק לימי החודש (שנהגו רבותינו נשיאינו לאמרו, כנ"ל) – בשיעור דיום העשירי בחודש.

ב. אך צריך להבין הקשר והשייכות דיום הגאולה של אדמו"ר האמצעי לפרשת השבוע – פרשת ויצא, דלכאורה אינו מובן: "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה"12, היציאה מבאר שבע בארץ ישראל וההליכה לחרן שבחוץ לארץ, "חרון אף של מקום בעולם"13 – הרי זה ענין של גלות, היפך הגאולה?!

ובפרטיות יותר – ע"פ המבואר בדרושי רבותינו נשיאינו (החל מדרושי רבינו הזקן בתורה אור, וכן בדרושי אדמו"ר האמצעי, בעל הגאולה, בתורת חיים, ובדרושי הצ"צ (שהשנה היא שנת המאה להסתלקות-הילולא שלו) באור התורה) על הפסוק "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה", שיש בזה ב' פירושים14:

א) "באר שבע" קאי על ספירת הבינה, שממנה נמשכים שבעת המדות (שלכן נקראת "אם הבנים"15, וכמבואר בתניא16 ש"חב"ד נקראו אמות ומקור למדות ("שבעת ימי הבנין") כי המדות הן תולדות חב"ד"), ו"חרנה" קאי על ספירת המלכות, ש"רגלי' יורדות גו'"17, כי "חרן" הוא מלשון "נחר גרוני"18, שזהו לפי שהקול אינו מאיר בהדיבור, והיינו, שדבר הוי' הוא בהעלם כו'.

ב) "באר שבע" קאי על ספירת המלכות, שמקבלת משבעת המדות [וכפי שמבאר בעל הגאולה19 ש"פי' באר שבע היינו שמקבלת (כמו "באר"

10) לשון מכתבו באג"ק שלו ח"ב ע' פ. וש"נ.

11) ראה תנחומא לך לך ט. ב"ר פ"מ, ו. רמב"ן לך לך יב, ו. ועוד.

12) ריש פרשתנו.

13) פרש"י ס"פ נח.

14) ראה תו"מ סה"מ כסלו ע' יח ואילך. וש"נ.

15) ראה לקו"ת דרושי שמע"צ פח, ד. וש"נ.

16) רפ"ג.

17) משלי ה, ה. וראה אוה"ת נ"ך עה"פ (ע' תקסד ואילך).

18) תהלים סט, ד. וראה ל"ת להאריז"ל עה"פ (וישב לט, ז) ויהי אחר הדברים האלה.

19) ביאוה"ז פרשתנו יז, סע"ד.