19

(הנחה בלתי מוגה)

שובה

ישראל עד הוי' אלקיך כי כשלת בעונך1. ומדייק רבינו הזקן בלקו"ת2, דהנה יש ב' בחינות יעקב וישראל, וצריך להבין אומרו שובה ישראל דוקא, דלכאורה3 הוא תמוה, ישראל מה חטא, והלא בחי' ישראל, לי ראש4, אינה נפרדת ממנו ית' בשום אופן, ומה צריך תשובה. גם צריך להבין5 מהו לשון (שובה גו') עד, והול"ל שובה להוי'. וגם צריך להבין מ"ש6 קחו עמכם דברים גו', שמשמעות הלשון הוא שהדברים הם עמכם7, היינו, שזהו דבר הטפל, דלכאורה, הלא הוידוי (שזהו הפירוש הפשוט דקחו עמכם דברים8) הו"ע עיקרי בתשובה9, ובפרט ע"פ המבואר בספר המצוות להצ"צ10 בענין החרטה עם הוידוי, שע"י החרטה שהוא עקירת הרצון מן החטא, בזה מוציא הנפש מן הקליפה, שתולדתה הי' מן התאוה שבלב, ועתה בעקירת רצונו ותאותו הרי מוציא נפשה, אך כדי למחות גופה הוא ע"י וידוי דברים, דעקימת שפתיו הוי מעשה11, ובזה הוא ממחה גופה והי' כלא הי', וזהו שתיקנו חז"ל לומר אשמנו בגדנו כו' בכל כ"ב אותיות האל"ף בי"ת וכו', ומזה מובן שהוידוי הו"ע עיקרי בתשובה.

ב) ויובן

בהקדם המבואר במאמר אדמו"ר מהר"ש ד"ה מי א-ל כמוך12 (שכבר נדפס13), שמביא דרשת רז"ל14 על הפסוק15 מי א-ל

1) הושע יד, ב – התחלת ההפטרה דשבת שובה.

2) דרושים לשבת שובה בתחלתן (סד, ב). וראה גם דרושים לר"ה סב, ג.

3) לקו"ת דרושים לר"ה שם, סע"ג ואילך.

4) שער הפסוקים להאריז"ל וישלח לב, כט. ספר הליקוטים להאריז"ל ויחי מז, כח. שם מח, ב. פרי עץ חיים שער הלולב פ"א. לקו"ת שלח מח, ב ואילך. סהמ"צ להצ"צ טו, ב – בשם הזוהר.

5) שם סו, ריש ע"ב.

6) הושע שם, ג.

7) ראה גם לקו"ת דרושים לשבת שובה סז, ד.

8) ראה מצו"ד עה"פ. אוה"ת נ"ך עה"פ (ח"ג ע' א'רס ואילך). רד"ה שובה באוה"ת שבת שובה ס"ע א'תצו. סד"ה שובה תר"ל (סה"מ תרכ"ט ע' שסג).

9) ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב ואילך. תניא אגה"ת פ"א.

10) מצות וידוי ותשובה פ"א (לח, ב). וראה גם סה"מ תרכ"ט שם.

11) סנהדרין סה, א.

12) דש"פ וילך, שבת שובה תרכ"ח.

13) בסה"מ תרכ"ז בסופו – ע' תט (בהוצאה החדשה – ע' תלט) ואילך.

14) ר"ה יז, סע"א ואילך.

15) מיכה ז, יח (בהמשך ההפטרה דשבת שובה).