257

א. בנוגע לענינה של תורת החסידות1 – והחידוש שבה על חלקי התורה שנתגלו לפני' – נאמרו ביאורים רבים. ומהם:

א) בזמנו של הבעש"ט הי' העולם במצב של התעלפות, וע"י גילוי הבעש"ט ותורת החסידות, נתעורר העולם2 מהתעלפותו3.

ב) "חסיד הוא שעושה לפנים משורת הדין"4 (וכמרז"ל5 "שורפן חסיד – אע"ג שמזיק לו").

ג) "מעלת החסידות הוא שהכחות הטבעים נעשים כחות אלקים"4. וכמאמר רבינו הזקן בעל התניא והשו"ע "כל ענין החסידות הוא לשנות טבע מדותיו"6: לא רק לשנות מדותיו הטבעים אלא גם – "טבע מדותיו"7.

ד) תורת החסידות חידשה אשר כל אחד ואחד, גם מי שאין לו נשמה גבוהה וגם לא זיכך את עצמו, יוכל להשיג אלקות8. כי ע"י זה

1) ראה ג"כ קונטרס תורת החסידות וקונטרס לימוד החסידות (לכ"ק מו"ח אדמו"ר – אג"ק שלו ח"ד ע' שיב ואילך, ח"ג ע' שלא ואילך).

2) בכת"י שבהערה 3, שישראל היו בהתעלפות. ומכיון שהעולם "נתן בלבם", הרי כשהם בהתעלפות, במילא העולם במצב זה (ראה לקו"ת במדבר ה, ריש ע"ב)**.

3) נמצא בכת"י דא"ח ישן (לא נודע למי) – נדפס בסה"מ תרס"ג ח"א ע' קמב, וראה ס' מגדל עז ע' שנו ואילך. וראה גם קובץ יו"ד שבט ע' סה. סו (לקו"ש ח"ב ס"ע 471 ואילך).

4) ד"ה פדה בשלום העת"ר (תשכ"ו) שבהמשך בששה"ק תער"ב (סעיף שעו) – ברוקלין, תשל"א (המשך תער"ב ח"ב ע' תשעג).

5) נדה יז, א ותוספות שם. וראה לקו"ד ח"א סח, א.

6) לקו"ד שם נו, א.

7) שם ע"ב. ונתבאר ב"התמים" ח"ג ע' סו ואילך (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' תנח).

8) ס' השיחות תורת שלום ע' 113.

*
) ושם ע' VIII: "ע"פ בקשת רבים נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א רשימת שיחתו מי"ט כסלו תשכ"ו ע"ד "ענינה של תורת החסידות" ע"מ להדפיסה בתור הוספה וחותם ספר זה".

*
*) הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א על גליון קונטרס ענינה של תורת החסידות.