350

בלתי מוגה

א. בנוגע לר"ח שבט – מפורש בקרא1: "ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד לחודש דיבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה ה' אותו אליהם" – דברי תוכחות, וחזרת כל התורה כולה (משנה תורה)2.

ובפרטיות יותר: בר"ח שבט היתה התחלת דיבורו של משה, וכיון שהסתלקותו היתה בז' באדר, נמצא, שדיבר עמהם במשך ל"ו יום (מר"ח שבט עד ו' אדר, כי בז' באדר עצמו, שבו מלאו ימיו ושנותיו, נסתמו ממנו מעיינות החכמה3), כמרומז ב"אלה הדברים גו'", "כמספר אלה" – ל"ו4; וכל זה נכלל בר"ח שבט5, אודותיו מפורש בקרא ש"דיבר משה גו'".

וע"פ דברי האריז"ל6 בענין "והימים האלה נזכרים ונעשים"7, שכאשר "נזכרים" הענינים המיוחדים של "הימים ההם" בכל שנה ושנה, אזי חוזרים ו"נעשים" עוד הפעם אותם ההמשכות כו' כמו בפעם הראשונה, ועוד באופן נעלה יותר, כמובן ממ"ש רבינו הזקן8 ש"בכל שנה ושנה יורד ומאיר .. אור חדש עליון יותר כו'", וכן הוא ע"פ נגלה, כהכלל "מעלין בקודש"9 – הרי מובן, שכן הוא גם בנוגע לר"ח שבט, שבו "דיבר משה אל בני ישראל גו'".

ב. ובהקדמה – שלכאורה לא שייך הענין ד"נזכרים ונעשים" בנוגע לר"ח שבט, כי, המסופר בכתוב אודות דיבורו של משה אל בנ"י בר"ח שבט ("בעשתי עשר חודש באחד לחודש") קשור עם שנת הארבעים דוקא ("ויהי בארבעים שנה"), כך, שלכאורה אין זה ענין ששייך לר"ח שבט בכל שנה.

1) דברים א, ג.

2) כב' הפירושים – פירוש רש"י, ופירוש הספורנו (שהובא כמ"פ בדרושי חסידות) – שהא והא איתנהו בי', ושייכים זל"ז (ראה לקו"ש חי"ט דלקמן בפנים).

3) פרש"י וילך לא, ב.

4) אוה"ח ר"פ דברים.

5) נוסף לכך ש"ראש חודש" כולל את כל ימי החודש (ראה לקו"ת דרושי ר"ה נח, א ואילך. ובכ"מ).

6) רמ"ז בס' תיקון שובבים. הובא ונת' בס' לב דוד (להחיד"א) פכ"ט.

7) אסתר ט, כח.

8) תניא אגה"ק סי"ד.

9) ברכות כח, א. וש"נ.