68

בלתי מוגה

כ"ק אדמו"ר שליט"א נטל ידיו הק' לסעודה.

א. דובר כמ"פ1 בנוגע לענין השמחה, שישנם כו"כ טעמים וסיבות לענין השמחה,

– ובמילא יש גם חילוקי דרגות בענין השמחה. ואף שענינה של שמחה הוא פריצת גדר2, הנה בפריצת גדר גופא יש חילוקי דרגות –

ובזה גופא – יש פעמים שכל א' מטעמי וסיבות השמחה בא בזמן בפני עצמו, ויש פעמים שבזמן אחד מצטרפים ביחד כמה טעמים וסיבות לענין השמחה.

ובנוגע לעניננו – ישנם כו"כ טעמים וסיבות לענין השמחה שבאים ביחד, כדלקמן.

ב. לכל לראש – ישנה השמחה הקשורה עם אהבת ישראל, שמתבטאת בעצם העובדה שכו"כ מישראל מתאספים יחדיו, וכמאמר רז"ל3 "אכל בי עשרה שכינתא שריא" (ועאכו"כ במעמד כו"כ עשיריות מישראל), והרי "כמה גדולה שמחת הדיוט ושפל אנשים בהתקרבותו למלך כו'"4.

וכל זה – "אף שאינם מדברים בדברי תורה" (כמ"ש רבינו הזקן באגה"ק5); ושמחה נוספת – כאשר התאספותם של כו"כ מישראל היא באופן שמדברים בעניני תומ"צ או דברי התעוררות ליראת שמים, שאז ניתוסף יותר בענין השמחה: (א) מצד ההוספה בהשראת השכינה במעמד "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה"6 באופן נעלה יותר מהשראת השכינה במעמד עשרה מישראל שאינם מדברים בדברי תורה, (ב) מצד לימוד התורה שצריך להיות בשמחה7, ככל עניני עבודת ה', שעליהם נאמר8

1) ראה גם תו"מ ח"ז ע' 98. חכ"ב ע' 120. ע' 130. חכ"ז ע' 87 ואילך. ועוד.

2) ראה סה"מ תרנ"ז ס"ע רכג ואילך. ועוד.

3) סנהדרין לט, א.

4) תניא פל"ג.

5) סכ"ג.

6) אבות פ"ג מ"ו.

7) ראה תענית ל, סע"א. טושו"ע או"ח רסתקנ"ד.

8) תהלים ק, ב.