85

באופן של אתערותא דלעילא, מ"מ, אינם נמשכים אלא למי שמשים עצמו כשיריים, כפי שדרשו רז"ל8 על הפסוק9 מי א-ל כמוך גו' לשארית נחלתו, לשארית נחלתו ולא לכל נחלתו, למי שמשים עצמו כשיריים, ונתבאר10 שיש על זה ג' טעמים, אך בשבת (ועד"ז בשמע"צ) שייך רק טעם הג', שמצד גודל מעלת המשכת י"ג מדה"ר, יכולה המשכה זו להשאר למעלה, וכדי שתומשך ותתגלה בנפש האדם בפנימיות [שזהו גם ענין ז' פרים שנשארים אחר בירור י"ג הפרים, שזהו"ע הפנימיות11], צריך האדם להיות כלי לגילוי נעלה כזה, וענין זה נעשה ע"י הביטול שמשים עצמו כשיריים, כנ"ל בארוכה. ויש לומר, שכן הוא גם בענין הירושה דתורה, שע"י הביטול (משים עצמו כשיריים) שנרגש אצלו שאינו אלא כמו אדם היורש את אביו, שלא טרח ויגע, רק בא לו ממילא בירושה שכבר הכין אביו כו', אזי נעשה כלי שיוכל לקבל בפנימיותו המשכת המדריגה היותר נעלית דעצמיות התורה.

ג) והנה

יש עוד פירוש בענין הירושה, שזהו מה שיעקב יורש את האורות דתהו (השרש דעשו) שקדם לתיקון (השרש דיעקב)12, והיינו ע"י בירור הניצוצות דתהו שנפלו בשבירת הכלים בדברים הגשמיים, שבירור זה נעשה ע"י קיום המצוות שכולם נתלבשו בדברים גשמיים, וכידוע13 שאפילו קיום המצוות שהם חובת הלבבות, כמו אהבה ויראה, צ"ל באופן שיהי' ניכר בגוף הגשמי, וכמו ביראה, שארכובותיו דא לדא נקשן14, וכידוע הסיפור15 אודות אמירת "ובכן תן פחדך" ע"י רבינו הזקן, שמצד גודל הפחד הי' יכול לומר רק פַּח פַּח, ולא הי' יכול לסיים תיבת פחדך16.

ויש

לקשר גם ענין זה עם האמור לעיל בענין הירושה, שאף שירושה הו"ע נעלה ביותר, למעלה מאתערותא דלתתא, מ"מ, הרי זה נמשך למטה בפנימיות האדם, בכל המדריגות שבו, החל מענין השכל, טעם ודעת, ועד לעבודתו בקיום המצוות בדברים גשמיים, שגם שם ישנו ענין הירושה כו'17.

______  ______

8) ר"ה יז, סע"א ואילך.

9) מיכה ז, יח.

10) שם ס"ו.

11) ראה אוה"ת דרושים לסוכות ס"ע א'תשסה ואילך. וראה גם ד"ה הללו את הוי' דיום ב' דחגה"ס ס"ד (לעיל ע' כד ואילך).

12) ראה המשך וככה תרל"ז פס"ו ואילך. ד"ה תורה צוה תרנ"ד. תש"ב (סה"מ תרנ"ד ע' כו ואילך. תש"ב ע' 39 ואילך). סה"מ תר"ס ע' צח ואילך. ועוד.

13) ראה סה"מ תרצ"א ע' סב. וש"נ.

14) ע"פ דניאל ה, ו.

15) ראה גם לקו"ש ח"א ע' 32.

16) בא' הרשימות, שכאשר כ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר בענין זה, הי' ניכר שינוי על פניו הק' (המו"ל).

17) ע"כ נמצא ברשימת ראשי-הפרקים שהגיעה לידינו (המו"ל).