86

בלתי מוגה

א. שבת חול המועד סוכות יש בו שני ענינים: (א) ענין השבת, (ב) ענין היו"ט דחג הסוכות, כפס"ד אדמו"ר הזקן שגם חול המועד קרוי "מקרא קודש"1, "ובמוסף של חול המועד נוהגין לומר את יום מקרא קודש"2.

והנה, ישנם ענינים המשותפים לשבת ויו"ט, או עכ"פ ענינים שאינם סותרים זל"ז,

– כמו ענין השמחה*, דאף שעיקרה ביו"ט ולא בשבת, כידוע3 ששבת ענינו מוחין דאבא, ויו"ט ענינו מוחין דאימא, ששם הוא מקום השמחה, הרי גם בשבת ישנו ענין השמחה4, ובפרט בשבת חול המועד, שבו יש תוספת שמחה לגבי שאר ימי חול המועד, כמובן גם מהנהגת רבותינו נשיאינו שהיו אומרים מאמרי דא"ח בשבת חול המועד, ולא בשאר ימי חול המועד;

*) במענה על השאלה למה לא נזכר ענין שמחת בית השואבה, ע"פ משנ"ת בשנים הקודמות5 שבזמן הזה ישנה גם בשבת ויו"ט, לפי שקלקלתנו היא תקנתנו – ענה כ"ק אדמו"ר שליט"א:

תלוי באם נפרש דחסידים וכו' החוגגים שמחת ביה"ש – הם בדוגמת אלו דפי' התוס'6 "דליכא למיחש כו'". משא"כ את"ל דזריזות זו הוא ענין בפ"ע, ואין שייך לחסידות וכו'. ובפרט ע"פ מש"כ בתוס' שם: "אך הבא להניח כו'".

אמנם, בנוגע להענינים המיוחדים שבכל אחד מהם – מתעוררת שאלה מי מהם קודם.

ב. ובפרטיות יותר:

יש מעלה בשבת לגבי יו"ט – להיותו תדיר, והרי "תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם"7.

1) או"ח סרמ"ב ס"א בהגהה.

2) שם סתפ"ז ס"ו.

3) ראה לקו"ת צו יא, ד. סה"מ תש"ט ס"ע 130 ואילך.

4) ראה בהערת כ"ק אדמו"ר שליט"א סה"מ תש"ט שם. לקו"ש ח"ד ע' 1090 הערה 31. חי"ג ע' 25 הערה 13. חל"ג ע' 62 ואילך.

5) ראה שיחת שבת חוה"מ סוכות תשכ"א בתחלתה (תו"מ חכ"ט ע' 44). שם חל"ח ע' 52. וש"נ.

6) ד"ה אחד – פסחים קיד, סע"ב.

7) ברכות נא, סע"ב. ועוד.