99

בלתי מוגה

א. ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר1, שברכת שהחיינו שמברכים בשמח"ת היא גם על התורה.

כלומר: כיון שבשמח"ת מסיימים קריאת כל התורה, ומיד מתחילים לקרותה מחדש ("מתכיפין התחלה להשלמה"2), וכשם שמתחילים לקרותה מחדש, מתחילים גם ללומדה מחדש – הנה על הקריאה והלימוד מחדש מברכים "שהחיינו".

ואע"פ3 שהחיוב דלימוד התורה הוא בכל רגע ורגע, וענין זה שצריכים ללמוד תורה בכל רגע פנוי הוא מהציוויים העיקריים והחמורים, הן בקו דסור מרע, כמארז"ל4 "ויתר הקב"ה על כו' ולא ויתר על מאסה של תורה", והן בקו דעשה טוב, כמארז"ל5 "תלמוד תורה כנגד כולם" – אעפ"כ מברכים "שהחיינו" על התחלת קריאת ולימוד התורה בשמח"ת, כיון שבלימוד זה ניתוסף חידוש גדול (כדלקמן), ועד שהלימוד דשנה שעברה אינו בערך להלימוד שמתחילים עתה מחדש.

וכיון שהתחדשות זו בלימוד התורה היא (א) פעם אחת בשנה בלבד (בשמח"ת), (ב) ויש בה תענוג ושמחה גדולים (שזהו ענין "שמחת תורה", השמחה על החידוש בלימוד התורה) – לכן מברכים "שהחיינו", היינו, שנותנים שבח והודי' להקב"ה "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", להחידוש בלימוד התורה, כדין ברכת שהחיינו על כל דבר של שמחה ותענוג הבא פעם אחת בשנה6.

ב. החידוש בלימוד התורה שמתחיל בשמח"ת, מרומז בהקריאה דשמח"ת בהתחלת התורה – "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ":

הפירוש ד"בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" הוא –

1) שיחת ליל שמח"ת (קודם הקפות) תרצ"ו ס"ז (סה"ש תרצ"ו ע' 14); תש"ט סוס"א (סה"ש תש"ט ע' 281). וש"נ. וראה גם שיחת ליל שמח"ת תשכ"ד בתחלתה (תו"מ חל"ח ע' 109). וש"נ.

2) נוסח "מרשות" לחתן בראשית.

3) ראה גם תו"מ שם. וש"נ.

4) פתיחתא דאיכ"ר ב. וראה ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז.

5) פאה רפ"א.

6) ראה אנציק' תלמודית (כרך ד) ערך ברכת הזמן (ע' תלב ואילך). וש"נ.