103

בלתי מוגה

א. ביום הש"ק זה קוראים בתורה פרשת שקלים (בפרשת תשא1: "זה יתנו גו' מחצית השקל גו'"), זכר למקדש2, כי, "באחד באדר משמיעין על השקלים", "כדי שיביאו ישראל את שקליהן בעונתן ותיתרם תרומת הלשכה (שממנה לוקחין קרבנות ציבור) מן החדשה בזמנה, באחד בניסן"3, ולכן קורין פרשת שקלים בשבת שבו חל ר"ח אדר, או בשבת שלפני ר"ח אדר4, ש"מיני' מתברכין כולהו יומין"5, כל ימי השבוע הבא, כולל ר"ח אדר, ובפרט בקביעות שנה זו, שבסמיכות ליום השבת בא מיד ר"ח אדר [ואף שזהו רק יום א' דר"ח (ל' שבט), ואילו אחד באדר חל ביום שני, הרי בכמה ענינים, ובפרט בזמן הגלות ובחוץ לארץ, שייך גם יום א' דר"ח לחודש הבא, כמו בנוגע לתפלות וכיו"ב], הרי בודאי שיום הש"ק זה שייך לאחד באדר.

וע"י קריאת פרשת שקלים לפני ר"ח אדר, הנה "הימים האלה נזכרים ונעשים"6, וכמבואר בכתבי האריז"ל7, שכאשר "נזכרים" כדבעי, אזי "נעשים" –שכל ההמשכות שהיו נמשכים בזמן שביהמ"ק הי' קיים, חוזרים ונמשכים גם עתה.

ואע"פ שנתינת מחצית השקל היתה עבור הקרבת הקרבנות בביהמ"ק, ואילו עכשיו, כאשר ביהמ"ק חרב, לא שייך ענין הקרבת הקרבנות – הרי ידוע8 שכל ענין החורבן הוא רק בגשמיות, שכן, השליטה של הגויים היא רק על גשמיות הדברים, ואילו ברוחניות הענינים, הנה גם עתה קיים ביהמ"ק לעד ולעולמי עולמים.

ב. ועוד ענין בנתינת מחצית השקל – שנוסף על שייכותו לענין הקרבנות, יש בו גם ענין הצדקה:

מצינו בגמרא9 שלמדים כמה ענינים בנוגע לצדקה מנתינת מחצית

1) ר"פ תשא.

2) חינוך מצוה קה (בסופה).

3) ריש שקלים.

4) רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"כ. טושו"ע או"ח סתרפ"ה ס"א-ה.

5) זח"ב סג, ב. פח, א.

6) אסתר ט, כח.

7) ראה רמ"ז בס' תיקון שובבים. הובא ונת' בס' לב דוד (להחיד"א) פכ"ט.

8) ראה גם תו"מ ח"מ ע' 153. וש"נ.

9) ב"ב ט, א.