104

השקל, ולדוגמא: "אין מחשבין בצדקה עם גבאי צדקה .. שנאמר10 ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה כי באמונה הם עושים", שזהו פסוק שנאמר בהפטרה דפרשת שקלים בנוגע לנתינת מחצית השקל.

וכן איתא בגמרא9 (והובא להלכה בשו"ע11): "לעולם אל ימנע אדם עצמו מלתת שלישית השקל בשנה, שנאמר12 והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית השקל בשנה לעבודת בית אלקינו", ובתוס'13: "ואע"ג דהאי קרא גבי בית אלקינו כתיב, דהיינו בדק הבית, כ"ש צדקה".

ולהעיר, שרש"י אינו מפרש על זה מאומה, והרי ענינו של רש"י לפרש הפשט14, כמו בפירושו על התורה שהוא "פשוטו של מקרא"15,

– ואף שפירושו על הגמרא אינו ע"ד הפשט ממש כמו פירושו על התורה, שהרי לימוד הגמרא הוא בעיקר ע"ד ההלכה והדרוש כו', הרי פירוש רש"י בערך לפירוש התוס' הוא הפשט של דברי הגמרא. וכידוע שבכל חלק שבתורה כלולים ד' הענינים דפשט רמז דרוש וסוד שבתורה, כי, ענין הלימוד הוא ש"מביא לידי מעשה"16, וכשם שבמעשה המצוות הנה בכל מצוה כלולים כל המצוות17, כך גם בלימוד התורה, כל חלק וענין שבתורה כולל את כל חלקי ועניני התורה, ועד שמצינו בתוספתא18 ש"כל התורה ענין אחד" –

ועכצ"ל, שלדעת רש"י הרי זה דבר הפשוט ומובן מאליו שהענין דמחצית השקל שייך לצדקה.

ג. וענין זה קשור גם עם פרשת השבוע (שבה קוראים שבעה קרואים) – פרשת משפטים:

בפרשת משפטים נאמר19: "אם כסף תלוה את עמי", שזהו ענין גמילות חסדים, שהיא גם ענין של צדקה, ואדרבה, כדאיתא בגמרא20: "גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה", והרי אין הכוונה שגמילות חסדים (שגדולה מצדקה) הוא ענין אחר שאינו שייך לצדקה (כמו "גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות", שהובא באותה סוגיא בגמרא), אלא שגמילות

10) מלכים-ב יב, טז.

11) יו"ד סרמ"ט ס"ב.

12) נחמי' יו"ד, לג. וראה רמב"ן תשא שם.

13) ד"ה שנאמר – ב"ב שם.

14) ראה יד מלאכי כללי רש"י כו' בתחלתו.

15) פרש"י בראשית ג, ח. ועוד.

16) קידושין מ, ב. וש"נ.

17) ראה לעיל ס"ע 51. וש"נ.

18) סנהדרין ספ"ז. וראה גם תו"מ חל"ח ריש ע' 328. וש"נ.

19) כב, כד.

20) סוכה מט, ב.