116

(הנחה בלתי מוגה)

להבין

ענין חושן ואפוד, שגבי האפוד כתיב1 ונשא אהרן את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזכרון, וכן גבי החושן כתיב2 ונשא אהרן את שמות בני ישראל גו' על לבו גו' לזכרון לפני ה'. וכפי שמדייק כ"ק אדמו"ר הצמח צדק3 (שהשנה היא שנת המאה להסתלקות-הילולא שלו), שצריך להבין טעם החילוק בין האפוד לחושן, שבאפוד היו שמות י"ב השבטים רק על שתי אבנים, כמ"ש4 ששה משמותם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית, ובחושן היו שמות י"ב השבטים על י"ב אבנים5. וגם, בחושן הי' לכל שבט מין אבן אחר, לראובן אודם וכו', ליוסף שוהם ולבנימין ישפה6, ובאפוד היו שתי האבנים ממין אחד, שתי אבני שוהם7. וגם צריך להבין מהו כפל הענין דנשיאת שמות בנ"י ע"י אהרן לזכרון הן על כתפו, באפוד, והן על לבו, בחושן.

ב) ונקודת

הענין בזה8, דהנה, כללות החילוק בין האפוד לחושן הוא, שהאפוד (שהי' אהרן חוגר מאחוריו) הוא בחי' אחוריים, והחושן (שהי' על לבו) הוא בחי' פנים9. וענינו בעבודה, שאפוד10 מורה על העבודה שהיא בבחי' אחור, כמ"ש11 אחרי הוי' אלקיכם תלכו, שהיא העבודה בבחי' אתכפיא בלבד, היינו, שלא נהפך לבו מתאוות עוה"ז כו', ועדיין אין לו חפץ ותשוקה לאלקות, ורק כופה ומכריח את עצמו כו', וחושן10 מורה על העבודה שבבחי' אתהפכא, שנתהפכו המדות דנה"ב להיות כפי מהות מדריגת נה"א, שעבודה זו היא בחי' פנים. וענין נשיאת אהרן את שמות בנ"י על האפוד והחושן הוא הנתינת כח לבנ"י על ב'

1) פרשתנו כח, יב.

2) שם, כט.

3) ד"ה זה באוה"ת פרשתנו ע' א'תרנו ואילך. בסה"מ תרל"ג ח"א ע' קנז ואילך. וש"נ.

4) שם, יו"ד.

5) שם, כא.

6) "כמ"ש הרמב"ם פ"ט מהל' כלי המקדש וברבות ס"פ תצוה ופ' במדבר פ"ב" (לקו"ת פ' ראה כה, ד).

7) שם, ט.

8) בהבא לקמן – ראה אוה"ת שם ע' א'תרסו ואילך.

9) ראה זח"ב רלא, ב – הובא ונתבאר באוה"ת שם ע' א'תרסז ואילך. וראה פנים יפות פרשתנו כח, ו. – הובא ונתבאר באוה"ת שם ס"ע א'תרמב ואילך.

10) ראה גם סה"מ תרל"ג ע' קסו בשוה"ג – מגוכי"ק.

11) פ' ראה יג, ה.