199

(הנחה בלתי מוגה)

זאת

חוקת התורה גו' ויקחו אליך פרה אדומה וגו'1, ופירש רש"י לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חוקה, גזירה היא מלפני אין לך רשות להרהר אחרי'. וידוע הדיוק במ"ש במצות פרה אדומה זאת חוקת התורה, לפי שמצות פרה אדומה היא כללות ענין התורה2, והיינו3, שכל המצוות שבתורה, לא רק המצוות שנקראים חוקים, אלא גם המצוות שנקראים עדות ומשפטים, עיקר ענינם הוא שהם רצון העליון שלמעלה מהשכל, שזהו"ע חוקה חקקתי גזירה גזרתי4. ויש להוסיף בזה, שאף שזה שמצות פרה אדומה היא כללות ענין התורה קאי בעיקר על מצוות התורה, מ"מ, כיון שבכתוב נאמר זאת חוקת התורה, הרי זה קאי גם על התורה עצמה, היינו, שגם כאשר המצוות נמשכים בתורה שענינה הוא הבנה והשגה, צ"ל נרגש שהם בחי' הרצון שלמעלה מהחכמה5, וזהו הפירוש אין לך רשות להרהר אחרי', היינו, לא רק שלילת הרהור שיש בו לגרוע ח"ו בקיום המצוה בפועל, אלא גם בנוגע להרהור שכל ענינו הוא ההשתדלות לעמוד על הבנת והשגת הענין (אף שגם בלאה"כ פשיטא שמקיים את המצוה בפועל), שזהו"ע של תורה, הנה גם על זה אומרים שאין לך רשות להרהר אחרי', היינו, שלא יוכל לעמוד על הבנת והשגת הענין עד תכליתו, להיותו למעלה מהשכל וההבנה6.

והנה

כללות הענין דויקחו אליך פרה אדומה גו' (שעז"נ זאת חוקת התורה) הוא כדי לטהר מי שנטמא בטומאת מת, אבי אבות הטומאה7, שזוהי טומאה חמורה ביותר, וכדאיתא במדרש8 על כל דבר ודבר שהי' אומר הקב"ה למשה אומר לו טומאתו וטהרתו, כיון שהגיע לפרשת אמור אל הכהנים, אמר לו משה, רבש"ע, אם נטמא זה במה תהא

1) ר"פ חוקת (יט, ב).

2) ראה לקו"ת ר"פ חוקת (נו, א).

3) ראה גם לקו"ש ח"ד ע' 1057.

4) תנחומא חוקת ג. שם ח. במדב"ר ר"פ חוקת. ועוד.

5) ראה גם תו"מ סה"מ תמוז ע' כג הערה 21.

6) ראה גם תניא אגה"ק סי"ט (קכח, א).

7) פרש"י חוקת כ, כב. וראה אהלות פ"ב מ"א. רמב"ם הל' טומאת מת פ"ג ה"א.

8) במדב"ר פי"ט, ד. תנחומא חוקת ו. קה"ר פ"ח, א (ה).