239

(הנחה בלתי מוגה)

החודש

הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה1. ומבאר כ"ק אדמו"ר הצ"צ במאמרו ד"ה זה שאמרו בימים שלפני הסתלקותו2 לפני מאה שנה3, גודל מעלת חודש ניסן, ונקודת הענין, שחודש ניסן הוא הראש (היינו שכולל את החיות של כל השנה4) בנוגע לענינים שלמעלה מסדר השתלשלות, שזהו ענין הנסים שלמעלה מהטבע, ועד לנסי נסים, כמרומז גם בשמו של חודש ניסן, שיש בו ב' נוני"ן, כדאיתא בגמרא5 שרומז לנסי נסים.

ולהעיר

שענין זה שייך גם למשה רבינו, גואל ראשון, שעל ידו היתה הגאולה ממצרים בחודש ניסן. דהנה אמרו רז"ל6 משה ניסן של ישראל, דכתיב7 לכל האותות והמופתים גו' אשר עשה משה, ומי הוא ניסו של משה, הקב"ה, שנאמר8 ויבן משה מזבח ויקרא שמו ה' נסי. וכיון שמשה הוא רועה ונשיא ישראל, שממשיך לבנ"י את כל עניניו [ועד"ז נשיאי ישראל שבכל דור ודור, ובכללם גם בעל ההילולא, שממשיכים לצאן מרעיתם את כל עניניהם, והמשכה זו היא גם לאחרי ההסתלקות, כדאיתא בתניא9 שזהו כמו שמש המאיר מתחת לארץ לששים ריבוא כוכבים], הרי מובן, שנוסף לכך שמשה הוא ניסן של ישראל, הרי הוא ממשיך לבנ"י גם את הנס שלו, הוי' נסי. ונמצא, שע"י משה נמשך לבנ"י בחי' נסי נסים.

ועז"נ

החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה, שגם בחדשי השנה, שהם עניני הטבע, נמשך ענינו של החודש הזה, שהו"ע הנס שלמעלה מהטבע, ולא רק נסים, אלא גם נסי נסים.

1) בא יב, ב.

2) י"ג ניסן – והרי עניני יום זה מתחילים כבר ביום הש"ק לאחרי חצות, רעוא דרעוין.

3) נדפס באוה"ת בא ע' רסד ואילך, ובקונטרס בפ"ע (ב' ניסן תשכ"ו) – בתוספת איזה הערות ומ"מ מכ"ק אדמו"ר שליט"א שנדפסו בהתחלת הקונטרס. וראה גם השיחה בקשר להמאמר (לקמן ע' שיט ואילך).

4) ראה עטרת ראש שער ר"ה פ"א ואילך.

5) ברכות נז, רע"א ובפרש"י. וראה חדא"ג מהרש"א שם.

6) ב"ר פנ"ט, ה.

7) ברכה לד, יא-יב.

8) בשלח יז, טו.

9) אגה"ק סו"ס זך.