263

– מאה שנה להסתלקות-הילולא של אדמו"ר ה"צמח-צדק" –

(הנחה בלתי מוגה)

איתא

בזהר1 על הפסוק2 ויהיו חיי שרה מאה שנה גו', מאה שנה כללא דכולא כו' מאתר עילאה סתימא דכל סתימין כו', שזהו בחי' הכתר. ומבאר בזה בעל ההילולא3, בהקדם ביאור המאמר דפתח אליהו4, אנת הוא חד ולא בחושבן כו' אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן, והיינו, שאע"פ שאנת הוא חד ולא בחושבן, שזהו למעלה מכל עניני מספר, מ"מ, נמשכים ממנו עשר ספירות. ומבאר5 שקאי על הכתר שהוא ממוצע בין המאציל לנאצלים6, וכלול משניהם, דהיינו, שפנימיות הכתר הוא בחי' תחתונה שבמאציל, וחיצוניות הכתר הוא שרש הנאצלים, וא"כ, מצד שיש בו מבחי' תחתונה שבמאציל, הרי זה בחי' חד ולא בחושבן, ומצד שיש בו מבחי' שרש הנאצלים, שייך בו בחי' חשבון דעשר ספירות. ועפ"ז מבאר מ"ש ויהיו חיי שרה מאה שנה, שכאשר נמשך במלכות דאצילות, הנק' שרה, מבחי' הכתר (אתר עילאה סתימא דכל סתימין), הרי זה המספר דמאה, שכולל כל הע"ס דאצילות בשלימות היותר משובח, עד שגם כל א' כלול מעשר, שלכן הוא מספר מאה. ומוסיף בהגהה7, ר"ל שכל בחי' מע"ס שבו שקולה כנגד כל הע"ס דאצילות. אמנם, המספר מאה הוא מצד קבלתה מבחי' שרש הנאצלים שבכתר, שלכן הוא בגדר מספר הספירות, אבל מצד בחי' התחתונה שבמאציל, הרי אינו בגדר ספירות כלל. וזהו שנאמר בהם (מאה) שנה, לשון יחיד, שזהו מצד קבלתה גם מבחי' תחתונה שבמאציל שבכתר, שמתלבש בבחי' שרש הנאצלים שבכתר, והיו לאחדים ממש, עד שהמאה הם בחי' שנה, לשון יחיד ממש. ודוקא מצד היותן שנה, לשון יחיד, שמקבלים מבחי' חד ולא בחושבן, לכן הם במספר גדול, שהוא מספר מאה, שזהו כפי

1) ח"א קכג, א.

2) ר"פ חיי שרה.

3) בד"ה בזהר כו' ע"פ ויהיו חיי שרה – אוה"ת ר"פ חיי שרה (קו, ב ואילך).

4) תקו"ז בהקדמה (יז, א).

5) ס"ד (אוה"ת שם קי, ב).

6) ראה עץ חיים שער מב (שער דרושי אבי"ע) פ"א.

7) וכנראה שזהו מאמר של רבינו הזקן, שנעתק ע"י הצ"צ בתוספת ביאור והסבר, הן בפנים המאמר והן בחצאי עיגול.