313

(הנחה בלתי מוגה)

והניף

ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים גו' והיתה מסלה לשאר עמו גו' כאשר היתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים1. וצריך להבין, דהנה, הצורך בבקיעת הנהר (נהר פרת2) ע"פ פשטות הכתובים הוא כדי שיעברו בו גלויות ישראל האמורות למעלה (מאשור וממצרים וגו'3) בדרכם לארץ ישראל, ולכאורה, הרי נוסף לכך שכמה מהארצות האמורות למעלה אינם מאותו הצד דנהר פרת4, וכדי שיבואו בנ"י משם אין צורך בבקיעת נהר פרת, הנה גם בנוגע לארצות שמהם צריכים לעבור דרך נהר פרת, אין הכרח בבקיעת הנהר (שהוא ע"ד הפך ים ליבשה5) כדי שיעברו בו ברגל (והדריך בנעלים, לדרוך בנעלים אשר ברגליהם כי תשוב להיות יבשה6) דוקא, שהרי אפילו בים הגדול יכולים לעבור באופן דיורדי הים באניות7, ועאכו"כ שאפשר לעבור באניות בנהר. גם צריך להבין אומרו כאשר היתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים, שמלשון זה משמע שהעילוי דבקיעת הנהר לעתיד לבוא הוא בהדמיון וההשוואה ליום עלותו מארץ מצרים, היינו, שהעיקר הוא יום עלותו מארץ מצרים, והעילוי דלעתיד לבוא הוא שגם אז יהי' כמו שהי' ביום עלותו מארץ מצרים. וכן משמע גם בנוגע לכללות הגאולה העתידה, ממ"ש לעיל מיני'3 והי' ביום ההוא יוסיף אד' שנית ידו לקנות את שאר עמו וגו', שהגאולה העתידה היא שנית (כמו טפל) להיציאה ממצרים (כמו שקנאם ממצרים2), כיון שיצי"מ היא העיקר. וכמובן גם ממ"ש8 כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, היינו, שהעילוי דהגאולה העתידה הוא שגם אז יהי' אראנו נפלאות כמו שהי' בימי צאתך מארץ מצרים. ולכאורה אינו מובן9, הרי ידוע שהגאולה העתידה תהי' באופן נעלה ביתר שאת מהגאולה ממצרים, וכמבואר בהפטרת היום (עוד היום

1) ישעי' יא, טו-טז – הפטרת היום.

2) פרש"י עה"פ.

3) שם, יא.

4) ראה פרש"י שם, טו: "ומאיי הים, אינו מאותו צד".

5) תהלים סו, ו.

6) מצו"ד עה"פ.

7) תהלים קז, כג.

8) מיכה ז, טו.

9) ראה גם סה"מ תש"ח ע' 151.