329

בלתי מוגה

כ"ק אדמו"ר שליט"א נטל ידיו הק' לסעודה.

א. ימים האחרונים (כולל גם יום האחרון) של פסח באים בהמשך לימים הראשונים (עד ליום ראשון) של פסח – לא כמו שמיני-עצרת, שהוא "רגל בפני עצמו"1, ואומרים בו "שהחיינו", משא"כ בימים האחרונים של פסח שבהם אין אומרים שהחיינו, ולא בגלל שאין צורך בכך, אלא כדברי רבינו הזקן בשו"ע2: "כיון שכבר אמרו בשתי לילות הראשונים של פסח" – "אמרו" דייקא [ולא "שכבר אמר כו'", שמשמעותו, שאמירת שהחיינו בימים הראשונים פוטרת את הימים האחרונים], והיינו, שכבר אמר אותו – את ברכת שהחיינו של שביעי ושמיני של פסח – "בשתי לילות הראשונים של פסח"3.

כלומר: ברכת שהחיינו שאומרים בהתחלת החג, בעת הקידוש – לפני כל עניני הסדר "פסח (כולל גם המצה האחרונה, אפיקומן, שהיא זכר לפסח) מצה ומרור" – קאי על כל חג הפסח, הן הימים הראשונים והן הימים האחרונים.

ואע"פ שיש חילוק בין ימים הראשונים לימים האחרונים, שימים ראשונים עיקר ענינם הוא יצי"מ4, ואילו ימים האחרונים עיקר ענינם הוא הגאולה העתידה לבוא5 [שלכן אומרים בהפטרה דאחרון של פסח: "ויצא חוטר מגזע ישי וגו'"6, "כי מלאה הארץ דעה את ה' וגו'"7, וכמ"ש הרמב"ם8 שהסיבה שנתאוו לימות המשיח היא בגלל שאז יקויים היעוד "מלאה הארץ דעה את ה'"], מ"מ, ברכת שהחיינו בימים הראשונים קאי גם על הימים האחרונים.

ב. והענין בזה – שגם הימים הראשונים דחג הפסח שעיקר ענינם הוא יצי"מ, יש להם שייכות לגאולה העתידה:

1) סוכה מח, רע"א. וש"נ.

2) או"ח סת"צ סי"ב.

3) ראה גם שיחת אחש"פ תשכ"ג סכ"ט (תו"מ חל"ו ע' 326). וש"נ.

4) אף שאומרים גם "כן .. יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים כו'".

5) ראה גם שיחת אחש"פ דאשתקד ס"ה (תו"מ חמ"ג ע' 199). וש"נ.

6) ישעי' יא, א.

7) שם, ט.

8) הל' תשובה ספ"ט, והל' מלכים בסופן.