363

(הנחה בלתי מוגה)

ויהי

ביום השמיני וגו'1, ומובא בדרושי חסידות2 מ"ש הכלי יקר1, לפי שרצה לומר כי היום ה' נראה אליכם3, ולא בימים הקודמים, ע"כ הוצרך ליתן טעם מה יום מיומיים, לפי שהי' יום זה שמיני, דבר זה גרם לו קדושה ביתר שאת, כי כל מספר ז' חול ומספר שמיני קודש, כדעת המדרש4 האומר שכל קילוסו של משה הי' באז, ומאז באתי לדבר בשמך5, אז ישיר משה6, כי אז היינו א' רוכב על ז', והוא להשליט את השי"ת על כל ז' כוכבי לכת ועל כל הנמצאים שנתהוו בשבעת ימי בראשית, וע"כ נראה להם ה' ביום זה דוקא, מצד היותו שמיני, כי מספר זה מיוחד אליו ית' (עכ"ל). וכן מובא בהדרושים2 מ"ש בתשובות הרשב"א7 שיש מועדים של שבעה ימים ויש של שמונה ימים, שבעה ימים הם נגד שבעת ימי בראשית, שבעת ימי הבנין, ונכלל שבת ג"כ בימי הבנין כו', והמועדים של שמונה ימים הם למעלה משבעה, דשבעת ימי הבנין הם ימי ההיקף, ושמיני הוא ששומר את ההיקף. וזהו גם הענין דאז, א' שלמעלה מז' (שמיני), בחי' שלמעלה מהעולמות, והו"ע בחי' אור ישר, שזוהי דרגתו של משה (כנ"ל שכל קילוסו של משה הי' באז, אז ישיר משה, ועד שגם מה שנתאונן על הליכתו לפרעה הי' באז, ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך), כמבואר בדרושי חסידות8 בענין אז ישיר משה. ויתירה מזה, שהא' והז' נעשים תיבה אחת, שהו"ע חיבור ב' הבחינות דא' וז', ע"י בחי' שלמעלה משניהם. וזהו גם מה שמבואר בהדרושים9, שבחי' שמיני ששומר את ההיקף לא קאי על אור הסובב ששומר את אור הממלא, שהרי בשבעת ימי ההיקף נכלל גם יום השבת שלמעלה מהזמן, בחי' סוכ"ע, ובהכרח לומר שבחי' שמיני ששומר את ההיקף הוא למעלה גם

1) ריש פרשתנו (ט, א).

2) אוה"ת פרשתנו ע' כה. רד"ה ויהי ביום השמיני תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' רסט). תש"ה (סה"מ תש"ה ע' 167).

3) שם, ד.

4) ראה יל"ש בשלח רמז רמא. שמו"ר פכ"ג, ג. קהלת יעקב מע' אז.

5) שמות ה, כג.

6) בשלח טו, א.

7) ח"א סימן ט.

8) סה"מ תרכ"ו ע' סד. תרל"ט ח"א ע' קנב.

9) ראה גם ד"ה ויהי ביום השמיני תשי"ג פ"ד (סה"מ תשי"ג ס"ע קמ ואילך).