365

מעורר וממשיך את הבל"ג שלמעלה, כמו האהבה רבה דבכל מאדך19, שעי"ז נעשה הענין דיצי"מ, שהוא היציאה מכל ענין של מיצר וגבול. וכל זה הוא בפרשה ראשונה דק"ש, שבה נאמר בכל מאדך, והיינו לפי שענינה הוא קבלת עול מלכות שמים21, דענין שמים לשון מקיף הוא בחי' סוכ"ע, שאינו נגבל בשום כלי, ומזה נמשכת האהבה דבכל מאדך, בלי גבול, למעלה מאשר תוכל הנפש שאת, שזהו"ע הרצוא, שמעורר בחי' הבל"ג שלמעלה. ואח"כ באה פרשה שני' דק"ש, שענינה הוא קבלת עול מצוות21, שהו"ע השוב, להמשיך את גילוי בחי' הבל"ג שלמעלה בכלים הנעשים ע"י התומ"צ.

ג) והנה

מאמר הצ"צ הנ"ל הוא בהמשך למאמר שלפניו22 שבו נתבאר ענין ב' פרשיות דק"ש, שמע והי' אם שמוע [ונתבאר גם בד"ה להבין ההפרש בין ק"ש כו' שבסידור23, אלא ששם הוא בסגנון של אדמו"ר האמצעי, וכאן הוא בסגנון של הצ"צ, ומ"מ יש בו כו"כ ענינים מדברי רבינו הזקן, ועד שבא' ההגהות איתא24: כך מצאתי כתוב מכת"י הרי"ל], דהנה מבואר בזהר25 שפרשה ראשונה היא בחי' חסד, ופרשה שני' היא בחי' גבורה (שלכן נאמר בה26 השמרו גו' וחרה גו'), ולכאורה איך יתאים זה עם מ"ש בכתבי האריז"ל27 שפרשה ראשונה דק"ש הו"ע שם מ"ב, שזהו שישנם מ"ב תיבות מואהבת עד ובשעריך, ופרשה שני' הו"ע שם ע"ב, שזהו מספר התיבות מוהי' אם שמוע עד ושמתם גו', והרי ידוע ששם מ"ב הוא מבחי' גבורה, שלכן כל העליות הם ע"י שם מ"ב, לפי שבחי' הגבורה היא סיבת העלי' וההסתלקות כו', ושם ע"ב הוא בחי' חסד, בגימטריא ע"ב, וא"כ, איך יתכן ששם מ"ב שמבחי' הגבורה יהי' שייך לפרשה ראשונה שהיא בחי' חסד, ושם ע"ב שמבחי' החסד יהי' שייך לפרשה שני' שהיא בחי' הגבורה28. ונקודת הביאור בזה, שפרשה ראשונה דק"ש הו"ע אור החסד בכלי הגבורה, היינו, ששם מ"ב שהוא בגבורה לפי שענינו הוא העלאה, הוא הכלי לאור החסד שבואהבת גו' בכל מאדך, שהו"ע האהבה באופן של העלאה והסתלקות האור מן הכלי. ופרשה שני' דק"ש הו"ע אור הגבורה בכלי החסד, שזהו שם ע"ב שהוא

21) משנה ברכות יג, א.

22) נדפס לאח"ז באוה"ת דברים (כרך ו) ס"ע ב'רלא ואילך.

23) עם דא"ח עג, ג ואילך.

24) אוה"ת שם ע' ב'רלג ובשוה"ג.

25) ח"ג רסב, ב.

26) עקב יא, טז-יז.

27) ראה פרי עץ חיים שער הק"ש פי"ח.

28) ראה גם דרמ"צ שרש מצות התפלה פי"ב ואילך.